להפוך את המר למתוק / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
עבודה זרה יא ע"א
ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך - אמר רב יהודה אמר רב: אל תקרי גוים אלא גיים, זה אנטונינוס ורבי, שלא פסקו מעל שולחנם לא חזרת ולא קישות ולא צנון לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.
מהו יסוד עבודת ה' של כל יהודי, שעומד בליבת הרעיון שלשמו נוצרנו?
תשובה מיוחדת לשאלת חיים זו לומד רבי צבי אלימלך, ה'בני יששכר' מדינוב (אגרא דכלא, תולדות ד"ה "שני גיים בבטנך"), על בסיס סיפור המעשה עם רבי ואנטונינוס.
שכן, את כלל הפעולות שעושה היהודי ניתן לחלק לשנים: הפעולות המתוקות, והפעולות המרות.
הפעולות המתוקות, הן אותן פעולות שניתן להבחין בנקל בקשר שביניהן ובין מתיקות האלוקות שגלומה בהן.
לעומתן הפעולות המרות, הן הפעולות שהאדם מחוייב לעשות כחלק מההישרדות שלו בעולם, וזה אומר שאלו כל אותן פעולות שאינן מגלות את האלוקות באופן טבעי ומוחשי, ולא ניכר בהן כיצד הקב"ה קשור אליהן.
כל עבודתו של היהודי, כך מסביר הבני יששכר, היא להפוך את המר למתוק, ולגלות כיצד גם בתוך המרירות של העולם ישנה מתיקות אלוקית.
זהו בעצם סיפורם של הצנון, החזרת והקישואים - מאכלים שבטבעם הם מרים, אולם על ידי בישול הם נעשים מתוקים וראויים לאכילה, ובזה הם מגלים שעל ידי עבודה ניתן לשנות את תמונתם החיצונית של דברים.
זהו גם סיפורם המופלא של שני החברים אנטונינוס ורבי, שמספר כיצד ניתן לגלות גם בתוך אומות העולם את הקשר לאלוקות.
לכן מאכלים אלו לא ירדו מעל שולחנם של רבי ואנטונינוס, הן בימות החמה והן בימות הגשמים. משום ש'ימות החמה' הוא כינוי לאותם ימים מאירים, שבהם ברור כשמש כיצד כל דבר מאיר את האלוקות שנמצאת בו.
לעומתם 'ימות הגשמים' הם אותם ימים אפורים וחסרי בהירות, שלא ניתן להבחין בהם באופן טבעי באור האלוקי שמצוי בכל דבר.
סיפורם של רבי ואנטונינוס מגלה לנו, שבין כך ובין כך יכלו שניהם להראות כיצד הכל מאיר באור אלוקי מופלא, ומספר לכולנו שליבת עבודת ה' שלנו קשורה למאבק הבלתי מתפשר שאיננו מתחשב במה שישנו בחוץ, ושואף תדיר לגלות אלוקות בהירה בכל נקודה בעולם.
