להתבטל למלך / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

שבועות מז ע"ב

דבי רבי ישמעאל תנא: עבד מלך כמלך.

לעיתים רואים דברים שאינם עולים בקנה אחד עם התורה הקדושה, ומחייבים מחאה ותיקון. אבל מאידך לעמוד מול קהל ולדרוש את כבודו של הקב"ה, זה מהלך נפשי לא פשוט שמצריך הרבה תעצומות נפש. אם כך, מהו הסוד שיאפשר לנו לעמוד ולדרוש בעוז את כבודו של הקב"ה?

בשיחה מיוחדת שנשא הרבי מליובאוויטש לרגל מינוי רבנים (לקוטי שיחות, כח, הוספות, שיחת ש"פ שלח כ"ח סיון מבה"ח תמוז תשמ"ו, הערה 32), עומד הרבי על הסוד הזה כשהוא מבסס אותו על הכלל של דבי רבי ישמעאל המופיע בסוגייתנו.

הרעיון של הכלל "עבד מלך כמלך", הוא שכאשר אדם מבטל את עצמו למלכות, והופך את עצמו לעבד של המלך, הרי שכל התוקף וכל המעלה שיש לו, מגיעה מעצם היותו עבד למלכות הזו.

מאידך, הוא גם איננו אדם בפני עצמו, שכן כל מה שיש לו הוא מתוקף היותו עבד של המלך, כך שמה שצריך עבור המלך הוא דורש מתוקף המלכות שאותה הוא מייצג.

הדברים הללו אינן אמורים רק כלפי עבדים פשוטים, אלא באותה מידה כלפי מי שעליהם נאמר (הוריות י, א) "עבדות אני נותן לכם", והם הרבנים ומורי ההוראה.

שכן, כאשר רב מגיע לציבור מתוך מחשבה שהוא מייצג את האינטרסים שלו, או אינטרסים שהוא מבין ומזדהה איתם, הרי שהוא נידון לכישלון.

רק אחרי שהרב מבטל את עצמו כעבד כלפי ריבונו של עולם, וכלפי כל מה שהוא דורש, וכעבד שכזה הוא פונה לציבור ודורש את כבודו של המלך שלו הוא עבד, הרי שהדברים מקבלים את תוקף המלכות, וממילא אז הדברים יפעלו את פעולתם.

כך שכאשר כל אדם חושב לעצמו כיצד הוא יוכל להעביר מסרים על רצונו של הקב"ה אל הציבור שמולו, עליו לעשות קודם כל את הפעולה המתבקשת ביותר, ולבטל את רצונו שלו, ומהותו שלו אל המהות האלוקית, ואז הכל יסתדר כפי הרצון האלוקי.