יצר רע או יצר טוב? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
שבועות יג ע"ב
ורבי יהודה? אמר לך: להכי איתקוש, שיהיו שוים במראה ובקומה ובדמים הוא דאתא.
אחת המשימות הקשות ביותר במסגרת עבודת ה', היא ההבדלה בין הקודש וההיפך. כיצד אפשר להבחין בין מצב שבו אני רוצה לעשות טוב כי הוא באמת טוב, ובין מצב שאני רוצה לעשות טוב אבל הוא יוביל אותי למקומות לא טובים.
לדוגמה: שטייגען לאורך כל הלילה, ותחושת התעלות. אבל בבוקר העיניים כמעט לא נפתחות וכל היום נהרס. האם זה טוב? או אולי שוב נפלתי במלכודת הדבש של היצר?
לעשות, לתת, להתפלל, ללמוד או אולי לא, כי זה לא הדבר הנכון לעשות עכשיו?
שאלות מעין אלו, הן שאלות שמגיעות לפתחו של כל עובד ה' ובהן הוא שוקל ותר כל ימי חייו.
נקודות הממשק הללו יוצרות קושי עצום, ועל מהותו של הקושי הזה לומד רבי שלום משאץ (דעת שלום – פרק שירה, מאמר המשכן והמקדש לד, ג), מתוך סיפור שני השיעורים שנשלחו לעזאזל ביום הכיפורים, כפי שהוא מתואר בסוגיית הגמרא שלנו.
שכן העובדה ששני השעירים הללו מכפרים על עוונות עם ישראל מחד, ומאידך החובה היא שהם יהיו שווים לחלוטין במראה, בקומה ובדמים, מספרת לנו את סיפור הנפילה בתפר שבין האסור והמותר.
משום שהשעיר המייצג את העברות והנפילות נראה בדיוק כמו השעיר שמייצג את העליות וההצלחות הרוחניות. זה שנשלח לעזאזל נראה בדיוק כמו זה שנשחט בבית המקדש, אבל מדוע?
התשובה היא, כדי לספר לנו שההבדלה בין השניים היא העבודה הגדולה של חיינו. היצר הרע לא מגיע כפי שהוא ומספר לנו שהוא רע, אלא הוא מגיע במסווה של יצר טוב ומטיב, ועלינו חלה החובה להבחין ברמאות הזו, ולמגר אותה.
מאידך, כאן גם נעוץ לימוד הזכות על מי שלא מצליח במשימה, וזוהי ליבת יום הכיפורים.
משום שכלפי ריבונו של עולם מגיעים ואומרים: ראה נא את שני השעירים הללו, כיצד ניתן בכלל להבחין בהבדל ביניהם?
זהו בעצם סיפורם של אותם החוטאים, שלא ידעו להבחין בין יצר הרע ליצר הטוב. רחם עליהם, וכפר להם.
עלינו רק נותרת המשימה לבחור נכון בשנה הבאה.
