איך מנהיג צריך לפעול?
הרב דב קדרון
סנהדרין קיב ע"א
אחרי שמתברר שעיר מסוימת נעשתה "עיר הנידחת", כלומר שרוב יושביה עבדו עבודה זרה, פוסק הרמב"ם (עבודה זרה ד,ו):
מעלין אותן לבית דין הגדול וגומרין שם דינם והורגין כל אלו שעבדו בסייף, ומכין את כל נפש אדם אשר בה לפי חרב טף ונשים אם הודחה כולה, ואם נמצאו העובדים רובה מכים את כל הטף ונשים של עובדים לפי חרב, ... סוקלין את מדיחיה ומקבצין כל שללה אל תוך רחובה, ... והורגין כל נפש חיה אשר בה ושורפין את כל שללה עם המדינה באש.
פעולות אלו נראות אכזריות, אולם בסוף פרשת עיר הנידחת בתורה, נאמר (דברים יג,יח): "וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ", ומבאר המלבי"ם שמפני שיעלה על הדעת שזהו משפט אכזרי הבטיח להם שייתן ה' בליבם מדת הרחמנות, כי האכזריות הזו באה מתוך מדת רחמנותו של הקב"ה, לבער הרע מן הארץ ולהשיב חרון אפו.
הרמב"ם (בספר מורה הנבוכים חלק א פרק נד) מסביר שכל פעולותיו של הקב"ה אינן נובעות מרגשות, אלא נקבעות על פי התועלת שתצא מהן, וכן כל מנהיג מדינה, צריך לפעול כל פעולותיו כשיעור וכפי הדין, ולא ישלח רסן הכעס ולא יפעל מתוך רגשנות, כי זהו דבר רע, אלא יהיה בקצת הפעמים ולקצת האנשים רחום וחנון, ויהיה בקצת הפעמים ולקצת האנשים נוטר ונוקם ובעל חמה כפי התחייבם, והכל מתוך שיקול דעת ולא מתוך פעולה רגשית, עד שאף אם יצווה לשרוף איש, יהיה המנהיג בלתי כועס ולא קוצף עליו ולא מואס בו, אלא כפי מה שיראהו התחייבו בו, ויביט על מה שתביא הפעולה הזאת מן התועלת העצומה בעם רב.
