מה אפשר להספיק ברגע?
הרב דב קדרון
סנהדרין קט ע"א
לדעת רבי עקיבא אין לעדת קורח חלק לעולם הבא. בעל ספר מרגליות הים כתב שבשבת פרשת קרח שנת תרע"ג שמע מפי האדמו"ר מבעלז (הגה"צ ר' ישכר דב) שהקשה על מה שאמר משה רבנו ע"ה: "ופצתה האדמה את פיה ובלעה אותם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאולה", שאם כי הוכרח משה רבנו ע"ה לאחוז במשפט בכדי להוכיח כי לא אמר דברים מליבו, אלא מהקב"ה, שזהו יסוד כל התורה, ולכן היה צורך במופת חותך שימותו בדרך בלתי טבעית כלל וכלל, שלא יהיה ספק בדבר, אבל מדוע זה ביקש שירדו חיים שאולה וכי חפץ משה רבנו ע"ה ח"ו לנקום בהם שיסבלו עוד ייסורים טרם שתצא נפשם?
ואמר (בשם אביו זצ"ל) כי הסבר בקשתו של משה הוא דווקא משום שחס על כל נפש מישראל, לכן בראותו שהוא מוכרח להעניש אותם ביקש עליהם רחמים שיהיו בחיים יותר ככל האפשר, כי אדם מישראל כל עוד בו נשמתו, אפילו ברגע האחרון עוד יוכל לשוב בתשובה.
סיים האדמו"ר ואמר שזהו אשר מסרו לנו חז"ל במסכת בבא בתרא (עד,א) שבלועי קרח היו אומרים: "משה אמת ותורתו אמת", זהו מאלו שנתבצר להם מקום אחרי שהועילה להם תפלת משה רבנו ע"ה, וטרם שירדו שאולה חזרו באמת בתשובה.
הוסיף על כך בעל מרגליות הים שדברים אלו הם כעין דברי המאירי בטעם ההלכה שמותר לחלל שבת כדי להציל אדם שקבור מתחת לגל אבנים אפילו לצורך חיי שעה, כי באותה שעה מועטת יוכל עוד לחזור בתשובה. אדם יכול להספיק ברגע אחד לשנות את כל עולמו לטובה.
