הנאום של עם ישראל לעולם

הרב דב קדרון

סנהדרין קה ע"א

הנביא יחזקאל (כ,לב) אמר לעם ישראל: "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן", כלומר: לעם ישראל יש תפקיד ייחודי להשפיע על כל העולם כולו לטובה, מתוך התורה, ולשם כך עם ישראל חייב לשמור על זהותו הייחודית, היהודית, כדי שיוכל להשפיע לטובה ולא להיות מושפע מאומות העולם.

יש אנשים מעטים בתוך העם שרוצים להיות כמו הגויים, ואליהם אומר הנביא "היו לא תהיה", אולם הרוב הגדול של עם ישראל מרגיש הרגשה פנימית עמוקה שיש לעם ישראל מסר ייחודי לומר לכל העולם. התחלנו לומר זאת לעולם לפני אלפי שנים כאשר הייתה ממלכה יהודית בארץ ישראל, אמירה זו נפסקה כאשר הלכנו לגלות, ועתה כאשר הננו חוזרים לארצנו יש בנו שאיפה פנימית להמשיך את אותה אמירה. וכך כותב על כך מרן הרב קוק זצ"ל (אורות, עמוד קלו):

ההרגשה הפנימית, שהיא אדירה בקרבנו להעמדת קיום היהדות, בדעותיה ומעשיה... נובעת מההכרה הכללית של הצבור שעוד רב ממנו הדרך לגמור את אשר החילונו. התחלנו להגיד איזה דבר גדול, בינינו לבין עצמנו ובאזני העולם כולו, ולא גמרנוהו עדיין. הננו עומדים באמצע נאומנו, ולהפסיק לא נרצה ולא נוכל. לא נעזוב בשום אופן את אורחות חיינו המיוחדים ולא את שאיפותינו...האמת בקרבנו חזקה היא למדי... נדבר ונסביר כמה שכח הדבור שלנו ירשה לנו. בתוכיותנו אנו מבינים את הגיוננו, ובהמשך הזמן יצא גם דבורנו מהגלות הכבדה שהוא כבוש בה, ונוכל לדבר, לתאר ולהסביר במבטאים ברורים את אשר אנו מבקשים בהווייתנו השלמה.