מצווה לבנות עיר בארץ ישראל

הרב דב קדרון

סנהדרין קב ע"ב

נאמר על עמרי מלך ישראל (מלכים א טז,כה): "וַיַּעֲשֶׂה עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיָּרַע מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו". הסיבה שבגללה זכה בכלל להיות מלך, כפי שאמר רבי יוחנן, היא "מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל".

בעל הספר עלי תמר (מועד קטן ב,ד) דייק שהסיבה אינה מפני שעסק ביישוב ארץ ישראל, אלא מפני שהוסיף כרך, ומכאן נראה שהוספת כרך בארץ ישראל היא מצוה מיוחדת בפני עצמה, שמלבד יישוב ארץ ישראל יש בה גם משום ישוב ערי ישראל. ואם כך הוא בבניית עיר חדשה, על אחת כמה וכמה המחזיר עטרת ערי ארץ ישראל ליושנן, שבונה עריה החרבות, שמלבד יישוב ארץ ישראל עושה בכך מצוה נוספת של יישוב ערי ישראל.

הוא מוסיף שראה דבר מעניין בחוברת חיים ש. שמרלינג (הוצאת ספרית ראשונים ת"א תש"ו), שבזמן שבא ר' חיים שמואל שמרלינג ז"ל מהיוזמים הראשונים של היישוב ביפו לגור בה, הייתה יפו עיר של גוים והיו גרים בה רק שלש משפחות של אשכנזים ומשפחות ספרדיות מועטות שהצטמצמו כולם בחצר היהודית הידועה בשם דאר אל יהוד, והיה זה בשנת תרכ"ו. וכששאלו אותו איך הוא הולך מירושלים לדור בעיר של גוים השיב שלדור שם היא מצוה מיוחדת כדי שבמשך הזמן יהיו רוב תושביה ואפילו כולם ישראל. מוסיף בעל עלי תמר וכותב: "והנה הם הם הדברים שכתבתי שיש בזה משום מצוות ישוב ערי ישראל, והרי בסופו של דבר נתפתח מישוב קטן זו העיר הכי גדולה בארץ ישראל, שכמעט כולה ישראל, תל אביב יפו, ונתווסף כרך גדול בארץ ישראל".