הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי
סנהדרין צו ע"ב
בתלמוד הבבלי ( סנהדרין דף צו ב) נאמר:
תנו רבנן: נעמן גר תושב היה, נבוזר אדן גר צדק היה, מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים, מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים, ומאן נינהו - שמעיה ואבטליון. מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק.
רב ניסים גאון מסכת ברכות דף כז עמוד ב גורס:
נוקי לר' עקיבא לית ליה זכות אבות. איתה בסנהדרין בפרק כל ישראל יש להן חלק (דף צו) מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים ומאן אינון ר' עקיבא ואיתה נמי בפ' הניזקין דמסכת גיטין (דף נז):
בתלמוד הירושלמי נאמר:
התלמוד ירושלמי (ברכות ד א) לאחר שסלקו את ר"ג לא רצו למנות את רבי עקיבא. וכך מתאר הירושלמי:
"והיה ר"ע יושב ומצטער ואמר לא שהוא בן תורה יותר ממני אלא שהוא בן גדולים יותר ממני אשרי אדם שזכו לו אבותיו".
משמע מדברי הירושלמי שר"ע לא היה בן גרים.
כעין זה מצינו על הפסוק "יקרה מפנינים":
התלמוד הבבלי (יומא עא) אומר שתלמידי חכמים כמו שמעיה ואבטליון חשובים יור מכהן גדול למרות שהם בני גרים.
התלמוד הירושלמי לא מביא זאת.
השאלה המרכזית: האם התורה מעבר ללאום ולכן גם מבני בניו של המן לומדים תורה. והביטוי לתורה שבעל פה זה ר"ע או שהלאום הוא העיקרי.
הביטוי לזה הוא באמירת הבבלי בב"ק לח. :
"ר"מ אומר: מנין שאפילו נכרי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול".
אמירה זאת אינה מופיע בירושלמי ולא בכדי!!!
*ראוי לציין שבתלמוד ירושלמי (מגילה ג ז) לגבי בניו של המן נאמר:
"רב אמר צריך לאמר ארור המן ארורים בניו".
ללמדך שלא רוצים לראות גם את צאצאיו.
