עין טובה / רפי זברגר
עבודה זרה סז ע''א
נחזור ונזכיר את שלמדנו במשנה בדף ס''ה העוסק בתערובות עם יין נסך:
נפל על גבי תאנים או על גבי תמרים אם יש בהן בנותן טעם אסור.
מכיוון שהתמרים רכים ולתאנים ישנם סדקים, אזי אנו חוששים לבליעת יין הנסך. אם נבלע יין נסך כך שטעמו מורגש בפירות (''נותן טעם'') אז הפירות נאסרו, אם לא מורגש הטעם – הפירות מותרים. בסוף המשנה מובא הכלל הבא:
כל שבהנאתו בנותן טעם אסור כל שאין בהנאתו בנותן טעם מותר כגון חומץ שנפל על גבי גריסין:
אם האיסור נותן טעם בהיתר הרי זה מוגדר ''נותן טעם לשבח'' ולכן התערובת נאסרת, אך אם האיסור אינו נותן טעם בהיתר, הרי זה מוגדר ''נותן טעם לפגם'' ואינו נאסר. הדוגמא ל''נותן טעם לפגם'' המובא במשנה: חומץ שנפל לתוך פולים גרוסים, שהחומץ פוגם את טעם הגריסים לכן התערובת מותרת.
הנושא
הגמרא מסייגת את הכלל שלמדנו במשנה:
אמר ריש לקיש: נותן טעם לפגם שאמרו - לא שיאמרו קדירה זו חסירה מלח, יתירה מלח, חסירה תבלין, יתירה תבלין, אלא: כל שאין חסירה כלום ואינה נאכלת מפני זה.
ריש לקיש בלשון הראשונה פוסק להחמיר, כי ההיתר של ''נותן טעם לפגם'' הוא אך ורק אם התבשיל "פגום" מחמת האיסור בלבד. אך אם יש עוד ''פגם'' נוסף במאכל, כגון שחסר בו מלח, או יש יותר מידי מלח, כנ''ל לגבי כל תבלין אחר, במקרים אלו, אין מתירים את התערובת משום ''נותן טעם לפגם'' אלא הוא נאסר משום מרכיב האיסור שיש בו.
ואיכא דאמרי, אמר ריש לקיש: נותן טעם לפגם שאמרו - אין אומרין קדירה זו חסירה מלח, יתירה מלח, חסירה תבלין, יתירה תבלין, אלא: השתא מיהא הא פגמה.
בלשון השנייה, ריש לקיש מקל וסובר כי ההיתר של ''נותן טעם לפגם'' חל גם כאשר הפגימה נוצרה כתוצאה מחוסר או ייתר של מלח או תבלין אחר. כלומר, גם אם האיסור פגם בתערובת רק בגלל שהיה חסר מלח או היה עודף מלח או תבלין אחר במאכל (ובלי התבלין התערובת לא הייתה נפגמת) , כיוון שעכשיו האיסור פגם בו, הרי אנו מתירים בכל מקרה את התערובת.
לפי לשון זו, לא ''עושים חישובים'' מה היה קורה אילו, בכל מקרה, כאשר האיסור פוגם במאכל, הרי התערובת מותרת.
מהו המסר?
הלשון השנייה של ריש לקיש אשר נפסקה גם להלכה (שו''ע יו''ד סימן ק''ג סעיף ג') מלמדת אותנו מסר מעניין:
אם יש ''דבר טוב'' [במקרה שלנו ''טעם לפגם''] הרי שכל העניין מוגדר ''טוב'' [במקרה שלנו תערובת מותרת].
מסר זה מלמדנו כי גם אם יש דברים לא טובים, אפילו הם רבים, כאשר יש משהו אחד טוב הרי ההסתכלות שלנו ''חיובית''.
השקפה ומבט מעין זה יכול כל כך להעצים בני אדם ולהביאם לראייה של ''עין טובה'' בחיים. לראות את הטוב, ולמרות שיש גם פחות טוב, ממנו אנו לא מתעלמים, אך המבט הכולל יהיה טוב ויפה.
המאמר לע''נ אבי מורי ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, ולע''נ חמי ר' משה ב"ר פישל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]
