להכיר בַּצָּרוּת / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
מכות יב ע"א
אמר ריש לקיש: שלש טעיות עתיד שרו של רומי לטעות, דכתיב: מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה, טועה - שאינה קולטת אלא בצר, והוא גולה לבצרה.
עצה יסודית וחשובה, שנכונה לכל אדם שעשה טעויות, אבל נכונה שבעתיים למי שמבקש לחזור בתשובה, מעניק רבי יצחק מאיר מגור, בעל ה'חידושי הרי"מ' (חידושי הרי"מ - ליקוטי הרי"מ תורה, ואתחנן ד"ה "את בצר"), מתוך דברי ריש לקיש הללו.
ישנן שתי תנועות נפש, הוא מסביר: "בצר" ו"בצרה", וכל אחת מהן לוקחת למקום אחר לגמרי.
"בצר", בעצם מכוונת לרעיון שהאדם נמצא בתוך צָרוּת, שהיא ראיה צרה על עצמו. זוהי התחושה שבה האדם מרגיש שהוא קטן ומוגבל, הוא לא באמת האדם הגדול והמיוחד שהוא חשב שהוא.
מקום כזה קולט את מי שמבקש לחזור בתשובה, מכיוון שלא ניתן לחזור בתשובה לפני שמבינים את גבולות הכח והיכולות שלנו, ובמקום הזה האדם זועק אל ה' מתוך שברון לב אמיתי, והכרה בכך שרק הוא יוכל להושיעו ולהוציא אותו מהבעיות שאליהן הוא הכניס את עצמו.
"בצרה" לעומת זאת, תיקרא כמו בְּצָרָה, שהוא רעיון יותר כללי. במצב כזה האדם בטוח שהוא נקלע לצרה כללית, שאיננה קשורה למה ומי שהוא ולמה שהוא עשה. הוא נמצא בבעיה כללית, והוא צריך עזרה לצאת ממנה.
במצב כזה, הוא עדיין מרגיש שהוא בסדר ואלו רק הנסיבות שאליהן הוא נקלע שהובילו אותו לאן שהובילו אותו, ולכן אדם כזה לא נקלט כבעל תשובה, ותשובתו לא מתקבלת.
הרעיון הזה מכוון אותנו למקום הנכון והאמיתי שממנו יכולים להתבצע שינויים, והוא עצם ההכרה בעובדה שאני לא גדול כפי שהייתי, ואולי קטן הרבה יותר ממה שאי פעם דמיינתי שאני. רק במקום כזה, באמת יכול הקב"ה להוציא אותנו מהמקום שאליו הכנסנו את עצמנו.
