הגזמה באמת מביאה לשקר
הרב דב קדרון
סנהדרין פז ע"ב
זקן ממרא אשר מורה לעשות בניגוד לפסק ההלכה של הסנהדרין – נהרג. לכאורה זוהי הלכה שאינה למעשה כיום, אך כותב המשגיח ר' ירוחם ליבוביץ' (דעת תורה באורים דברים יז,יב) שיש מעניין זה לימוד עקרוני נפלא, בעניין האיזון שבין האמת והשקר.
הוא מבאר שזקן ממרא נהרג בגלל קנאותו היתירה לאמת, שהרי שכלו מראה לו כי הצדק הישר אתו, ולסברתו דייני הסנהדרין טועים, והוא בטוח שדעת הסנהדרין היא היפך האמת, ובכל זאת אם ירצה לעשות על פי האמת שלו הוא נהרג.
טעם הדבר הוא: כי בכל דבר יש טוב ורע. אפילו במעלה היותר גדולה יש בתוכה טוב ורע. תפקידו של האדם הוא לבחור בכל דבר את מה שהוא טוב ברובו ורע במיעוטו, כמו למשל לגבי אכילה, יש הרבה חסרונות שיכולים להיגרם לאדם כתוצאה מאוכל, ואם כן נשאל: למה אוכל האדם? והתשובה היא שלמרות שיש חסרונות באכילה, בלי אכילה יש חסרונות הרבה יותר גדולים, לכן על פי האמת צריך אדם לאכול, למרות החסרונות שיש בזה. וכן בכל הדברים הבחירה בין אמת לשקר היא הבחירה בין מה שטוב ברובו ורע במיעוטו לבין מה שרע ברובו וטוב במיעוטו. וכן בזקן ממרא. יכול להיות שבדין מסוים שגו וטעו הסנהדרין, והאמת אתו בזו הפעם, אבל על פי רוב האמת מצויה יותר אצל הרבים מאשר אצל היחיד, לכן האמת היא: לאחוז את הטוב ברובו, ולילך תמיד אחרי הרבים, ולעזוב את הטוב במיעוטו - האמת שנמצאת ביחיד פעם אחת. לכן נהרג הזקן ממרא, כי קנאותו היתירה לאמת גורמת לו ללכת אחר דעת היחיד, דהיינו: לאחוז את מה שהוא ברובו שקר.
