לא להסתכל לאחור / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
מכות ה ע"ב
תנא, בריבי אומר: לא הרגו - נהרגין, הרגו - אין נהרגין.
אחד הדברים המציקים בחיים, הן אותן מחשבות שתוקפות מידי פעם על מה שיכול היה להיות לו הייתי עושה דברים כך ולא אחרת. "לו רק הייתי משנה את החלטותיי במהלך החיים, הכל היה נראה אחרת".
אבל, האם ישנה איזושהי בעיה בצורת החשיבה הזו כאשר היא לא מובילה לתיקון מעשי העתיד, ורק דשה במעשי העבר ובמחשבות על מה יכול היה להיות לו...?
תשובה חדה כתער עונה בנו של רבי מיכל מזלוטשוב, רבי יצחק מראדוויל (אור יצחק, וירא ד"ה "ויקרא אליו מלאך"), על בסיס דבר תמוה מאוד שישנו בדין עדים זוממים.
אחד הקשיים הגדולים בדין עדים זוממים הוא להבין את הדין שקובע כי דין הזמה מבוצע בהם רק אם הם לא הצליחו לבצע את זממם, אולם אם הם אכן הצליחו לבצע את זממם, לא נעשה איתם דבר.
הכסף משנה כבר מעיר (עדות כ, ב) שדין זה נשמע על פניו לא הגיוני, כיצד ייתכן שדווקא אם הם אכן הצליחו לבצע את זממם הם חומקים מעונש?
תשובתו של הרבי מראדוויל מבהילה.
אם העדים מצליחים בזממם, הוא אומר, והאדם אכן נהרג בגלל עדותם השקרית, הרי זוהי עדות מן השמים שהקב"ה רצה במותו.
אמנם אותם עדים רשעים היו הכלי הרע שבו השתמש הקב"ה כדי להוציא את דינו של האדם לפועל, אולם זה כבר לא בידינו להחליט על מה שראוי להם לקבל, משום שבסופו של דבר הם ביצעו את מה שמשמים רצו שיתבצע, ולכן רק משמים ידונו אותם על כך שהם עשו את הדבר במרמה.
דברים אלו יכולים להיות נר לרגלנו כל פעם שתוקפות אותנו מחשבות של ייאוש אודות מה שנעשה בעבר. משום, שגם אם בעבר עשינו טעויות, הרי שעצם הטעות נגזרה כבר מן השמים, והעובדה שאנחנו אלו שעשינו אותן, צריכה להוביל אותנו לשפר את דרכינו, אבל בשום אופן לא לחשוב על העבר בערכים של מה היה אילו. זה נעשה, ולכן זו גזירת שמים.
לכן, המחשבות שצריך האדם להעסיק את עצמו עימן הן, מה ניתן לעשות מכאן ולהבא כדי שהטעויות לא יחזרו שוב.
