מי עדיף על מי? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
סנהדרין קג ע"א
אמר רבי יוחנן: כל האומר מנשה אין לו חלק לעולם הבא מרפה ידיהן של בעלי תשובה, דתני תנא קמיה דרבי יוחנן: מנשה עשה תשובה (לשלשים) [שלשים] ושלש שנים, דכתיב בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים... ויעש (הרע) [אשרה] וכו' כאשר עשה אחאב מלך ישראל. כמה מלך אחאב - עשרין ותרתין שנין, מנשה כמה מלך - חמשים וחמש. דל מינייהו עשרים ותרתין - פשו להו תלתין ותלת. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מאי דכתיב וישמע אליו ויחתר לו, ויעתר לו מיבעי ליה! - מלמד שעשה לו הקדוש ברוך הוא כמין מחתרת ברקיע, כדי לקבלו בתשובה, מפני מדת הדין.
שאלת השאלות שמלווה כל אחד מאיתנו בכל מיני ווריאציות בחיים היא: מי גדול ממי, בעל התשובה שעבר את מה שעבר, קם והחליט לקבל על עצמו עול מלכות שמים, או הצדיק הגמור, שמהרגע הראשון שמר על עצמו בקדושה ובטהרה, ולא נחשף לשום דבר שהפיל אותו.
שאלה זו מקבלת פנים חדשות ומעניינות באופן שבו מעיר ומאיר רבי יוסף מאיר, ה'אמרי יוסף' מספינקא (אמרי יוסף על המועדים, דרושים להקפות, דרוש ז) את השיח שמופיע בסוגיית הגמרא כאן ביחס למנשה.
העובדה שהסוגיה שלנו מכתירה את מנשה בתואר 'בעל תשובה', אומר האמרי יוסף, יכולה להסביר את הסוגיה בדף הקודם שבה רב אשי מודיע בבית המדרש שלמחרת הוא הולך לדון ב"חברינו", שאחד מהם הוא מנשה. כתוצאה מהשימוש בביטוי הזה כלפי מנשה, זוכה רב אשי לביקור של מנשה בחלומו ולשיחה בנושא בציעת הפת.
שכן ניתן למצוא קשר בין שלשת העובדות המוזכרות במהלך הסוגיה: העובדה שמנשה הוא בעל תשובה, העובדה שרב אשי כינה אותו בשם חבר, והעובדה שהשיח ביניהם עסק בדיני בציעת הפת.
הקשר נעוץ ברעיון המטאפורי שמקביל בין פת שנאפית ל אדם שגדל. יש כאלו שכבר מהרגע הראשון הם 'אפויים', ומוכנים לצאת לעולם הגדול, ואלו הם הצדיקים מלידה. לעומתם ישנם כאלו ש"נאפים" בשלב יותר מאוחר, מאמצע החיים, או אולי אפילו לקראת סופם, ואלו הם בעלי התשובה.
מי עדיף ממי? האם אלו שנאפים בתחילת החיים או אלו שנאפים מן האמצע?
כאשר מנשה שומע את רב אשי, אותו צדיק שמעולם לא חווה התמודדות כשל מנשה, מכתיר את מנשה בשם 'חבר', מסקנתו היא שכנראה רב אשי סבור שבעלי תשובה הם בדרגתם של צדיקים, ואין להם מעלה יתירה עליהם.
לכן, כאשר מנשה מגיע לרב אשי בחלום הוא שואל אותו, האם אתה יודע מהיכן בוצעים את הפת, במשמעות של: האם אכן גיבשת דעה מסודרת ובנויה ביחס לשאלה מי עדיף על מי?
כאשר רב אשי אומר לו שהוא לא גיבש דעה בעניין, אומר לו מנשה, אם כך אינני מבין, מדוע כינית אותי חבר, בה בשעה שאתה מגיע ממקום נפשי אחד ואילו אני מגיע ממקום נפשי אחר. אתה 'אפוי' כבר מההתחלה, ואילו אני עברתי חיים שלמים, ורק לקראת סופם נעשיתי אפוי.
זה המקום שבו אומר לו מנשה את דעתו ביחס לבציעת הפת, וכאן מביא רש"י שתי גרסאות ביחס לדבריו של מנשה. גרסה אחת טוענת שמנשה טען שיש לבצוע מהמקום שמקדים להיאפות, ואילו גרסה שניה טוענת שמנשה טען שבוצעים מהמקום שמאחר להיאפות.
שתי גרסאות אלו הן שתי גרסאות שלעולם ילוו אותנו בשאלה הנצחית: מי עדיף על מי, וכנראה ששאלה זו נועדה להישאר כשאלה ללא שתהיה בידינו גרסה אחת ברורה.
דבר אחד ברור בוודאות: בין כך ובין כך העיקר הוא שיכוון את ליבו לאבינו שבשמים.
