הרובע את הטריפה
סנהדרין עח ע"א
"ואמר רבא: הרובע את הטריפה - חייב. ...הרובע את הטריפה איצטריכא ליה, מהו דתימא: ליהוי כמאן דמשמש מת, וליפטר, קא משמע לן דמשום הנאה הוא, והא אית ליה הנאה".
למרות שפירש רש"י: "והא אית ליה הנאה - אבל רובע את המת ליכא הנאה, שעבר חמימותו ולחלחותו ונצטנן", אין לדייק שחילקו לומר שיתחייב הבועל מיד לאחר שנהרג בעוד הגופה חמה, כי ההנאה תלויה גם בתודעה שהנבעל חי.
כמו כן, כשם שהרובע את הטריפה חייב כך הנרבע לטריפה חייב, שהרי שוים עונשי הרובע והנרבע. וכן שוים שכיבה כדרכה לשאינה כדרכה. וקשה שלכאורה אין כלל הנאה בשלא כדרכה שהרי דרשו (בראשית רבה פרשה פ, בראשית לד, ב) וַיְעַנֶּהָ - שלא כדרכה.
אלא שלפעמים חטא הנבעל אינו בהנאת גופו, אלא בתודעתו שגורם הנאה לבועל.
