למי יש מצווה לאכול בשר?
הרב דב קדרון
סנהדרין ע ע"א
כתב בעל התורת חיים:
מה שנשתרבב המנהג שלא לאכול בשר ולא לשתות יין מגו דעייל אב, אין למנהג ההוא שורש לא בש"ס בבלי ולא בירושלמי, דמדינא דגמרא ליכא איסורא אלא בערב תשעה באב אחר חצות בסעודה שמפסיק בה. וזה כתבתי לפי שורת הדין, אבל מכל מקום כיון שהוכפלו הצרות בימים הללו אסור לפרוץ גדר לאכול בשר ולשתות יין, לא מדין הש"ס אלא מפני צער החורבן, כי גם השכינה עמנו בצרה ובכל יום היא קובלת אוי לי שהחרבתי את ביתי, וכל המיקל בזה אינו חס על כבוד קונו.
על פי זה דן המהרש"ם (בדעת תורה סימן תקנא ס"ט) בעניין יריד בתשעת הימים, שבהם נוהגים לא למכור בשר כשר, אבל אם יעכבו מלמכור בשר כשר יהיו יהודים שיקנו בשר טריפה. והסכים שיש מקום להתיר כדי שלא יחטאו הרבים, ובפרט בנידון זה שרק מנהג בעלמא שלא למכור בשר כשר בפרהסיא, ובמנהג ליכא משום לא תסור, ובפרט כשמדובר רק במנהג של חומרא שמא יאכלו בשר, וכל איסור אכילת בשר בימים אלו הוא גם כן רק מנהג בעלמא, כמו שכתב התורת חיים (הנ"ל) שאין לזה שורש בש"ס. וכן מוכח בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' ו) שמוטב לבטל מנהג, אם על ידי זה ינצלו ממכשול איסור תורה.
בדומה לזה פסק מרן הרב קוק זצ"ל שמותר לפתוח מטבח בשרי כשר לפועלים בארץ ישראל בתשעת הימים, כאשר יש פועלים שאילו יסגרו את המטבח הכשר יאכלו במטבח לא כשר, ואפילו לפועלים הדתיים הוא התיר לאכול בשר בתשעת הימים, כי זו נחשבה בעיניו סעודת מצווה, שמצילה יהודים מאכילת בשר לא כשר.
