מדוע עומדים בקבלת השבת?
הרב דב קדרון
סנהדרין מב ע"א
תנא דבי רבי ישמעאל: אילמלא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש - דיים. אמר אביי: הלכך נימרינהו מעומד.
למה מתייחסת המילה "הלכך" בדברי אביי?
רש"י מסביר שכיוון שברכת הלבנה חשובה כמו הקבלת פני השכינה – יש לאומרה בעמידה, מפני כבוד השכינה.
מכאן למד בעל ספר עלי תמר (עירובין ה,א) שצריך לקבל פני רבו מעומד ואפילו סתם אדם חשוב, כי אפילו המקבל פני חבירו כאילו מקבל פני שכינה. גם בקבלת שבת אמרו (באה"ט או"ח רס"ב בשם שכנה"ג) שנוהגים לעמוד כשמקבלים את השבת כמו שמקבלים פני אדם גדול. עוד הוא מביא (עלי תמר בבא קמא ג, ז) בשם שולחן ערוך האר"י שאת החרוז: "בואי בשלום בואי כלה" וכן "מזמור שיר ליום השבת", שהוא קבלת שבת, צריך לומר מעומד.
פירוש אחר לדברי אביי מביא בעל ספר מרגליות הים, שישנם שני הבדלים בין ברכות הנהנין לברכות המצות: ברכות הנהנין מברכים בכל פעם שנהנים, אבל ברכות המצות רק בזמנם הקבוע, ברכות הנהנין מברכים בין מיושב בין מעומד, וברכות המצות רק מעומד.
והנה אור הלבנה מהנה בני אדם, ואם נאמר שברכת הלבנה היא מסוג ברכות הנהנין היה צריך לברך כל לילה והיה אפשר לברך בישיבה, אבל אחר שאמרו שדי בפעם אחת בחודש נמצא שאין זו ברכת הנהנין אלא ברכת המצות, ובכן אמר אביי הלכך נימרינהו מעומד, כדין ברכת המצוה.
