גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף תנ"ג מדור "עלי הדף"
מסכת סנהדרין
דף לט ע"ב

"אמר להן הקב"ה מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה" – ואיך אמרו בני ישראל שירה על הים

אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן, מאי דכתיב (שמות כ, כ) "ולא קרב זה אל זה כל הלילה", באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה, אמר להן הקב"ה, מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני (לט, ב וכן הוא במגילה י, ב). ידועה התמיהה, היאך אמרו בני ישראל לאחר מכן שירה על הים, הלא לא היה ראוי לומר אז שירה לפני הקב"ה על מפלת המצרים, וכפי שלא הרשה הקב"ה למלאכי השרת לומר שירה לפניו יתברך.

ובשו"ת 'חוות יאיר' (סי' רכה) כתב: "דהא לא השתיק הקב"ה את המלאכים מלומר שירה רק בלילה שבה נטבעו מצרים בים, והיינו דכתיב 'ולא קרב זה אל זה כל הלילה'... משא"כ ביום המחרת גם ישראל גם המלאכים אמרו שירה על מפלת השונא, כמו שנאמר (בשלח טו, א) 'אז ישיר' וגו', גם המלאכים כמבואר במדרש (שמ"ר כג, ז) על (תהלים סח, כו) 'קדמו שרים אחר נוגנים' וגו'. (זה לשון המדרש: "דבר אחר, 'אז ישיר משה' הה"ד 'קדמו שרים אחר נוגנים', אמר רבי יוחנן, בקשו המלאכים לומר שירה לפני הקב"ה באותו הלילה שעברו ישראל את הים ולא הניחן הקב"ה, אמר להם, לגיונותי נתונין בצרה ואתם אומרים לפני שירה, הה"ד 'ולא קרב זה אל זה כל הלילה', כמה דתימא (ישעי' ו, ג) 'וקרא זה אל זה ואמר', וכיון שיצאו ישראל מן הים באו המלאכים להקדים שירה לפני הקב"ה, אמר להם הקב"ה, יקדמו בני תחלה, הה"ד 'אז ישיר משה', אז שר לא נאמר אלא 'אז ישיר', שהקב"ה אמר ישיר משה ובני ישראל תחלה, וכן דוד הוא אומר 'קדמו שרים' אלו ישראל שעמדו על הים, דכתיב 'אז ישיר משה', 'אחר נוגנים' אלו המלאכים, ולמה כך, אמר הקב"ה למלאכים, לא מפני שאני משפיל אתכם אני אומר שיקדמו תחלה, אלא מפני שבשר ודם יאמרו תחלה עד שלא ימות אחד מהם, אבל אתם כל זמן שאתם מבקשים אתם חיים וקיימים" וכו'...)

ומצינו ביאור נאה בחילוק זה ב'מרכבת המשנה' על המכילתא (פרשת שירה א, ד): "דקוב"ה כביכול מיצר עכשיו ושמח לאחר זמן. טרם איבודן של רשעים - אין שמחה לפניו, ד'החפץ אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע' וגו' (יחזקאל יח, כג), אבל כשכבר העביר מכעיסיו - שמחה לפניו יתברך וכו'. וגם שפיר מידרש 'ולא קרב זה אל זה' וכו', שביקשו מלאכי השרת לומר שירה, והשיבם השי"ת מעשה ידי טובעים בים דעם הטביעה נגמר דינם, כנ"ל, משא"כ ישראל 'וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים' (שמות כד, ל). 'אז ישיר משה' וגו', עי"ש, ודו"ק".

ביאור נוסף בחילוק זה מבאר החיד"א ז"ל בספריו, וז"ל ב'מדבר קדמות' (מע' ש אות יח) לאחר שהביא הקושיא הנ"ל: "ותירצו בזה המפרשים, דהמלאכים בשעה שהיו טובעים, בו בפרק רצו לומר שירה, דעדיין לא נגמר הנס ולא נתגלה כי אם טובעים, ולזה אמר הקב"ה שלא יאמרו שירה באותה שעה...", וכן כתב ב'צוארי שלל' (הפטרת נצבים אות ג): "דבאותה השעה שהיו טובעים אין לומר שירה, דעדיין לא נתגלה הנס, אך אחר שנטבעו והוה מה דהוה יכולים הכל לומר שירה. והכי דייק הלשון שאמר הקב"ה 'מעשה ידי טובעים' דייקא, שעתה הם טובעים, ובשעה זו אין לומר שירה, אך אח"כ ישראל אמרו שירה, דכבר נטבעו ונתגלה הנס. וכן המלאכים בו בפרק כחדא שריי"ן כמו שאמרו ז"ל". וכ"ה ב'ראש דוד' (פר' בשלח ד"ה ויתבאר עוד וירא ישראל): "ולא קשה מידי, דזהו דוקא בעידן ריתחא שהם נדונים, וכדדייק לומר 'באותה שעה' וכו', ודייק לומר 'טובעים בים' וכמ"ש המפרשים כאמור, אבל אחר שנתגלה הנס ונגמר הדין, שרי לומר שירה". המורם מדבריו, שבשעת הטביעה, שאז נאבדים מעשי ידי הקב"ה, וכן בשעת הדין הוא עידן ריתחא, אין לומר שירה, כי אז כביכול אין שמחה לפניו ית', אכן, לאחרי שכבר נעשה, מאי דהוה הוה, וממילא כבר נאבדו, אולם, מאידך גיסא שאז כבר נתגלה הנס, ויש תועלת מן הפורעניות - מחמת הנס שנתגלה, שפיר יכולים לומר שירה (ע"ע פי' הרי"ף על העין יעקב סנהדרין שם).

ה'יפה תואר' (ויק"ר ד, ז) מחלק באופן אחר, וז"ל: "ובספר 'יפה עינים' ח"ב פרשת שירה תירצתי, שהמלאכים ששירתם אינה אלא מפני שבח הטוב בעצמו, לא יאות להם לשורר, כל שאין שמחה לפני ה', אבל שירת ישראל שהיא הודאה על מה שקבלו מהטובה לעולם ראוי להם לשבח... והיינו ד'אז ישיר משה ובני ישראל', אע"פ שהמלאכים 'לא קרב זה אל זה'". עכ"ל (החיד"א ב'מדבר קדמות' שם מביא תירוץ זה, ועעו"ש מה שדן בזה).

דברים נפלאים העלה בזה רבינו ה'חתם סופר' זי"ע (ראה חת"ס עה"ת פר' ראה ד"ה אבד תאבדון): "נראה, דיש לרשע זכות וטובה בהכרתו, ונתקדש השם על ידו כפרעה והמן, ולאו כל רשע זוכה, ורשע כזה לא נקרא 'אובד', שאיננו נאבד, וזכרו לעד קיים לקידוש ה' (ראה 'קדושת לוי' פר' בשלח ד"ה האוה"ח מקשה), על כן אמרו חז"ל, שבשעת קריעת ים סוף בקשו מלאכים לומר שירה, ואמר הקב"ה 'מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני', אע"ג דישראל שוררו על הים, היינו אחר ש'ויאמינו בה' ובמשה עבדו' (שמות יד, לא) - 'אז ישיר', דלא נאבדו מצרים, כי נתקדש שמו על ידם, אך קודם לזה היה עדיין 'וימרו על ים בים סוף' (תהלים קו, ז), ו'בקשו מלאכי השרת לומר שירה', אז אמר הקב"ה 'מעשי ידי טובעין', כי המה אבודים בלי תועלת יוצא מהם עדיין, 'ואתם אומרים שירה'.