הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

מראה החמה

בבא בתרא פד ע"א

 
"(ויקרא י"ג) ומראהו עמוק מן העור - כמראה חמה עמוקה מן הצל".

פירש רשב"ם: "עמוק - הלבן נראה עמוק אצל השחור".

כלומר שהלבן נראה בעומק ובתלת מימד כיון שהוא ליד השחור,
כי דבר המואר בחמה נראה בו העומק בזכות הצל.

ובהמשך הגמרא נאמר:
"הא קא סמקא צפרא ופניא"! {והרי השמש אדומה בשחרית ובמנחה!}
בצפרא - דחלפא אבי וורדי דגן עדן,
בפניא - דחלפא אפתחא דגיהנם.
ואיכא דאמרי איפכא".

כתב הרמב"ן בבראשית ט, יב:
"ואנחנו על כרחנו נאמין לדברי הַיְּוָנִים שֶׁמִּלַּהַט השמש באויר הלח יהיה הקשת בתולדה, כי בכלי מים לפני השמש יֵרָאֶה כמראה הקשת".

פירוש, אין ברירה אלא לקבל את דברי הפיסיקאים המסבירים שהקשת נוצרת מהשתברות קרני האור בטיפות המים.
ואף על פי כן, היא נראית לבני אדם כפי שהיא, כדי ללמדנו את ענין הברית.

כך גם בסוגיתנו.
אילן רמון למשל, שטס חוץ לאטמוספרה ראה את השמש לבנה.
רק על הארץ החמה נראית צהובה, כי האור הכחול נבלע ומתפזר ביונוספרה, ונותר הצהוב.
ובדמדומי החמה היא נראית אדומה, כי אורה חוצה את היונוספרה באלכסון, ועובר דרך ארוכה ונבלע יותר מהכחול ונותר האור האדום.
אם כן, אין כוונת רב פפא לומר מהו הצבע היסודי של החמה, אלא לבאר מהו הצבע הרגיל בלשון המשנה ובלשון בני אדם.

והחמה נראית לנו כך כדי ללמדינו מוסר,
שעוברת היא על פתחו של גיהנם.

למאן דאמר בבוקר, לאמור -
קום והתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראך! (בשו"ע א, א)
כי, שינה של שחרית מוציאה את האדם מן העולם, לעבר הגיהנם! (באבות ג משנה י).

למאן דאמר במנחה, לאמור -
אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב! (ירמיהו ו, ד).

הַיּוֹם יִפְנֶה.
הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה.
הֲאִם נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ?!

האם ניצלת את יומך?
האם תהיה כאברהם אבינו שנאמר עליו: וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים - שכל ימיו באו והעידו שלא חיסר מהם אחד אלא כולם הוקדשו לעבודתו יתברך?