למי מותרת פילגש?

הרב דב קדרון

סנהדרין כא ע"א

בגמרא מדובר על ההבדל בין אשה נשואה לבין פילגש, ועל פי הגרסה שלפנינו "נשים בכתובה ובקידושין פלגשים בלא כתובה ובלא קידושין", אולם רש"י בפירושו לתורה (בראשית כה ו) כותב שההבדל היחידי בין אשה לפילגש היא הכתובה, ומשמע שלשיטתו פילגש מקודשת בקידושין כמו כל אשה.

בעניין זה יש גם חילוקי דעות מה הייתה גרסת הרמב"ם. המגיד משנה (אישות א,ד) סבור שגרסתו הייתה כגרסת רש"י, כי הרמב"ם כותב שמשנתנה התורה נאסרה אשה ללא קידושין, ואם בכל זאת פילגש מותרת גם לאחר מתן תורה, חייבים לומר לשיטתו שהיא מותרת על ידי קידושין. אולם הכסף משנה מוכיח מדברי הרמב"ם בהלכות מלכים שפילגש לדעתו היא בלא קידושין, כי שם הוא כותב כן בפירוש, ומסביר שהיא מותרת רק למלך אבל לא להדיוט.

הרמב"ן (בתשובה, מובא בכסף משנה) הקשה על הרמב"ם כמה קושיות, וביניהן: איך ייתכן שפילגש מותרת רק למלך ולא ליהודי אחר, והרי מצאנו בתקופת השופטים, כאשר לא היה מלך בישראל, שהיו פילגשים, כמו שנאמר על גדעון, שהייתה לו פילגש.

מרן הרב קוק זצ"ל (שו"ת משפט כהן סימן קמד) כותב על עניין זה, שאף על פי שבאופן רשמי לא היה מלך בישראל באותה תקופה, וכן גם בזמננו, בזמן שאין מלך, זכויות המלוכה חוזרות ליד האומה בכללה. וכל שופט שקם בישראל יש לו דין מלך לעניין כמה משפטי המלוכה, וביחוד למה שנוגע להנהגת הכלל. ואפילו בעניינים פרטיים, כמו פילגש, שלדעת הרמב"ם מותרת למלך ולא להדיוט, לשופט שהוא מנהיג כלל ישראל יש דין מלך והיא מותרת גם לו.