טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

ניקבה מלא כרשינה – בקיית הכרשינה

"על אלו מומין שוחטין את הבכור? נפגמה אזנו מן החסחוס אבל לא העור, נסדקה אעפ"י שלא חסרה, ניקבה מלא כרשינה או שיבשה ... גמרא: נקבה מלא וכו': ת"ר: כמה נקיבת האוזן? מלא כרשינה, ר' יוסי בר' יהודה אומר בכעדשה. ואיזו היא יבשה? שאם תינקב ואינה מוציאה טיפת דם. ר' יוסי בן המשולם אומר: יבשה כדי שתהא נפרכת. תנא: קרובין דבריהן להיות שוין. דבריהן דמאן? אילימא דתנא קמא ור' יוסי בן המשולם, טובא איכא. אלא דתנא קמא ור' יוסי בר' יהודה וכו'" (בכורות לז ע"א-ע"ב).

פירוש: משנה. עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר (בכור הבהמה הטהורה) מחוץ למקדש? ותחילה מביאים את רשימת המומים שבאוזן: נִפְגְּמָה (חסרה מעט) אָזְנוֹ מִן הַחַסְחוּס, מן החלק הקשה יותר של האוזן, אֲבָל לֹא אם נפגמה מן הָעוֹר בלבד. וכן נִסְדְּקָה האוזן, אַף עַל פִּי שֶׁלּא חָסְרָה. וכן אם נִיקְּבָה האוזן, וגודל הנקב הוא לפחות מְלֹא כַרְשִׁינָה (מין קיטנית), אוֹ שֶׁיָּבְשָׁה האוזן ... שנינו במשנה כי אוזן הבכור שנִקְּבָה מְלֹא כרשינה שוחטים על כך את הבכור. ובענין זה תָּנוּ רַבָּנַן [שנו חכמים] בברייתא: כַּמָּה נְקִיבַת הָאוֹזֶן? מְלֹא כַרְשִׁינָה. ר' יוֹסֵי בְּר' יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּכַעֲדָשָׁה, שהיא קטנה מעט ממנה. וְאֵיזוֹ הִיא יְבֵשָׁה? שֶׁאִם תִּינָּקֵב אֵינָהּ מוֹצִיאָה טִיפַּת דָּם. ר' יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם אוֹמֵר: יְבֵשָׁה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נִפְרֶכֶת (מתפוררת). תָּנָא [שנה החכם]: קְרוֹבִין דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין למעשה. ושואלים: דִּבְרֵיהֶן דְּמַאן [של מי] קרובים להיות שווים? אִילֵימָא [אם תאמר] דבריהם של תַּנָּא קַמָּא [התנא הראשון] וְר' יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם בענין אוזן שיבשה, האם כשאינה מוציאה דם, או כשהיא נפרכת טוּבָא אִיכָּא [הרבה יש ביניהם]! אֶלָּא, הכוונה היא לדבריהם של תַּנָּא קַמָּא [התנא הראשון] וְר' יוֹסֵי בְּר' יְהוּדָה, שכן כרשינה ועדשה כמעט שוות בגודלן. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ)


שם עברי: בקיית הכרשינה   שם באנגלית: Bitter Vetch   שם מדעי: Vicia ervilia

שם נרדף במקורות: כרשינין   שמות בשפות אחרות: ערבית - כרסנה


נושא מרכזי: מהו גודל זרע הכרשינה?

לריכוז נושאים העוסקים בכרשינין וקישוריות הקש/י כאן.

סוגייתנו משתמשת בגודל זרע הכרשינה כמדד לשיעור גדלו של נקב באוזן בכור הפוסל אותו מקרבן ומאפשר לשחוט אותו בחוץ. לפני שאפנה לדון בגודל זרעי הכרשינה אקדיש מספר שורות לזיהוי צמח זה. כבר סוגייתנו (לז ע"ב) עסקה בשאלת זיהוי הכרשינה ושאלה: "מאי כרשינה? אמר רב שרביא: הינדא". מפרש כאן רש"י: "הינדא - בלשון זה היו מכירין ובלשון לע"ז ויצ"א". ד"ר משה קטן מתרגם ב"אוצר לעזי רש"י" ויצ"א (vece) = בקיה. לעז זה זהה לשם הלטיני של הסוג בקיה. התאורים הרבים בספרות חז"ל מצביעים על בקיית הכרשינה כצמח הנקרא במקורות בשם כרשינה או כרשינין. ראה עוד במאמר "ישראל ששכר פרה מכהן יאכילנה כרשיני תרומה".

הרמב"ם פוסק שלנקב בגודל זרע כרשינה יש מעמד של מום הפוסל כהנים מעבודה. "מי שנסדק סחוס אזנו בכל שהוא אע"פ שלא חסר, מי שניקב סחוס אזנו ככרשינה בין נקב עגול בין נקב ארוך אם מצטרף לכרשינה הרי זה מום וכו'" (הלכות ביאת המקדש פ"ז הל"ג). רמז לגודל זרע הכרשינה ניתן לקבל מהברייתא המסכמת את מחלוקת חכמים ורבי יוסי בר' יהודה. "תנא: קרובין דבריהן להיות שוין". מפרש רש"י במקום: "אלא דתנא קמא ורבי יוסי - דכרשינה אינה גדולה מעדשה אלא מעט". קנה מידה נוסף עשוייה להיות השוואה לשעורה וכך מפרש הר"ש (אהלות פי"ז מ"א): "בורך המחרישה - הוא העץ שבמחרישה שקורין קוטר' תקועה בו והוא נכפף כעין ברך ולכך נקרא ברך ובפרק כ"א (מ"ב) בכלים הוא שנוי בחרב ובבורך וביצול ובשילהי סדר תעניות אלו (דף כה ב) כמלא ברך המחרישה והכא כשנותן רובע כרשינים עד מקום שמוליכן וימצאו שלשה מהן צומחין זה בצד זה עד שם עושה הבית הפרס, דעד שם מוליך עצם כשעורה, דשיעור השעורה כשלשה כרשינים כדאמרינן בבכורות"(1). על הגודל של העדשה ראה במאמר "ולא ידע כעדשה אי מטמא אי לא מטמא".

אם ננסה לקבוע את גודלו של זרע הכרשינה בפועל הדברים אינם פשוטים. מדברי שו"ת מעיל צדקה (סימן כ"ז) שקבע שגודל עדשה בינונית הוא 6-6.2 מ"מ ניתן להניח שגודל זרע הכרשינה יהיה מעט יותר גדול. מעניין לציין שקיימים בספרות המדעית תיאורים שעל פיהם זרע הכרשינה דומה לעדשה אדומה בגדלו וצבעו ורק הטעם מאפשר להבדיל ביניהם. עין האדם מתקשה להבדיל בין עצמים שהפרש הגודל ביניהם קטן מ – 1 מ"מ. הרב יגאל הדאיה דן בשאלת גודל זרע הכרשינה במאמר "מום באוזן בכור" כאשר נדרש למשמעות ההלכתית של הנקב הנעשה על ידי ה"פלומבה" באוזני בהמות ומעריך את גודל שיעור הנקב ב – 6.3 מ"מ.

ממדידות שהתבצעו במהלך מחקרים מדעיים עולים נתונים אחרים. מחקר שנערך באתרים ניאוליטיים באלבניה מגלה שהגרגירים היו בגודל 2-3 מ"מ. מעניין שבאותן דגימות גם העדשים היו בגודל דומה. ייתכן וכמו העדשים גם הכרשינה עברה ברירה במהלך השנים לטובת זנים בעלי גרגירים גדולים יותר. מחקרים על כרשינה בימינו מראים שונות רבה למדי. יש המציינים את הגודל 6 מ"מ כגודל מייצג. במחקר שנערך בירדן נמצאו הבדלים בתוצאות הגידול בין שני אתרים. באתר אחד גודל הגרגירים היה בין 4.3 – 4.9 מ"מ ובשני 4.4 – 5.4 מ"מ. בשני האתרים נמצא שלשלב במחזור החיים בו נמצאים הזרעים יש השפעה על גדלם. הזרעים הירוקים גדולים יותר מאשר הזרעים היבשים (והבשלים)(2). נתון נוסף שאולי ניתן להשתמש בו הוא מספר הזרעים לק"ג הנע בין 25,000-35,000.



 
בקיית הכרשינה - צולמה בחרמון
צילם: יואב גרטמן
 

(1) ראה עוד ח"פ בניש, 'ספר מידות ושיעורי תורה', בני ברק תשמ"ז, עמ' קמ"ט
(2)Nezar H. S. et al, Effect of maturity stage on germination and dormancy of fresh and airdried seeds of bitter vetch (Vicia ervilia L.), 2003, New Zealand Journal of Agricultural Research, 46: 4, 347 — 354

 א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.