מדוע לא היו שרי חמש מאות?
הרב דב קדרון
סנהדרין יח ע"א
משה רבנו מינה ארבע דרגות של דיינים (שמות יח, כא): "שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת".
בספר מקום שמואל (שער התירוצים) הקשה מדוע לא אמרה התורה למנות שר חמש מאות, ממוצע בין שר המאה לשר האלף, כמו שהיו שרי חמישים ממוצעים בין שרי עשרות לשרי מאות.
הגר"ר מרגליות זצ"ל (מרגליות הים) הסביר שכל המינויים הללו מקבילים לדרגות גדולי התורה וחכמיה, על פי מה שאמרו חז"ל במדרש (ויק"ר רפ"ב) שמכל אלף שנכנסים ללמוד תורה יוצאים מאה למשנה, כלומר אחד מעשרה, וכנגדם היו שרי עשרות, עשרה לגמרא, כלומר אחד ממאה, וכנגדם היו שרי מאות, ואחד להוראה, כלומר אחד מאלף, וכנגדם היו שרי האלפים.
בנוסף לכך יש עוד מקצוע גדול בתורה: אגדה, והיו חכמים מיוחדים שהתמחו בנושא זה: רבנן דאגדתא, כמה אחוזים מאלף יוצאים לאגדה ניתן ללמוד מדברי חז"ל בילקוט שמעוני על הפסוק "אלף למטה", שהיו שנים עשר אלף מתוך שש מאות אלף לתפלה שהיא אמן יהא שמיה רבה דאגדתא, כלומר אחד מחמישים לאגדה.
לכן סדר ההתמנות בישראל הוא: שרי אלפים שש מאות [הם בעלי הוראה]. שרי מאות ששת אלפים [בעלי תלמוד], שרי חמישים שנים עשר אלף [בעלי אגדה], ושרי עשרות שישים אלף [בעלי משנה].
