המשמעות של ידיעת שבעים לשון

הרב דב קדרון

סנהדרין יז ע"ב

אחד הדברים שצריך להשתדל שיהיו בדייני הסנהדרין הוא שידעו בשבעים לשון. גם על יוסף נאמר (סוטה לו,א) שידע שבעים לשונות, בעוד שפרעה לא ידע את לשון הקודש. הגריי"ל בלוך זצ"ל (שעורי דעת חלק ד - חכמה ומוסר שעור ג) שאל: למה דווקא שבעים לשון? הרי ידוע כי כעת ישנן בעולם כמה מאות לשונות.

וביאר שייתכן שחכמינו ז"ל ברוח קדשם בחנו את כוח הדיבור שבאדם, שהוא הכוח המבטא את אשר בנשמתו, ומצאו כי יש בו שבעים אופנים שעל ידם יכול להביע את מחשבתו ולהרגיש את תוך נשמת כל רעיון, והם הם שרשי כל הלשונות שהתפתחו והתרבו בעולם. ורק כאשר נמצא אצל האדם רעיון על פי כל שבעים האופנים המיוחדים, רק אז שלם ומושלם הוא, לכן דיינים בסנהדרין שצריכים להבין כל דבר הבא לפניהם במלואו ולהקיפו מכל צדדיו, היו צריכים להיות בעלי היכולת הזאת, ולהיות מסוגלים להבין בעצמם את הלשון המקורית של כל אחד ואחד הבא לפניהם בכדי להבחין טיב כל אלו הכוחות החיים ופועלים בנפשו.

כל ענין הדיבור וכל חילוקי הלשונות נובעים מהכוחות השונים שבנשמת החיים שהוא ה"רוח ממללא" שבאדם, ודייני הסנהדרין צריכים להבין בצורה אוניברסלית את עומק כל חלקי האנושות. וכן יוסף היה לו רחב לב עד כדי להבין את מקוריותן של שבעים לשון, אבל פרעה, שהייתה חסרה לו סגולת ישראל, לא יכול היה להגיע למקוריותה של לשוננו הקדושה, אף על פי שבאופן טכני לא קשה ללמוד את המלים הפשוטות למי שיודע כבר ששים ותשע לשונות.

וכן משה רבנו באר את התורה בכל שבעים הלשונות למען הביע כפי האפשר את צורת התורה על פי כל אופני המחשבה שבנפש האדם.