האם לומר "כל העולם כולו"?

הרב דב קדרון

סנהדרין טז ע"ב

עיר שלמה או שבט שלם לא נידונים בפני סנהדרין קטנה, אלא בפני בית הדין הגדול של שבעים ואחד דיינים, כפי שלומדים בגמרא מהפסוק (דברים יז,ה): "וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִוא ...אֶל שְׁעָרֶיךָ":

איש ואשה אתה מוציא לשעריך, ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך... איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל השבט כולו לשעריך.

כמה מרבותינו האחרונים עמדו על כפל הלשון: "כל העיר כולה", "כל השבט כולו", ובעניין זה כותב הלבוש (או"ח תקפב,ח) שבימים נוראים אומרים בתפילה: "מלוך על העולם כולו בכבודך וכו'", ואין צריך לומר "כל", שהרי אומר אחרי כן "כולו".

אולם הנוסח המקובל כיום הוא לומר: "מלוך על כל העולם כולו", ומבאר הט"ז (שם ס"ק ג) שהמונח "כולו" אינו כולל בהכרח את הכל, שהרי הכלל הוא: "רובו ככולו", לכן כאשר רוצים להדגיש שהכוונה היא לכל בשלמות יש צורך לומר "כל" וגם "כולו".

לפי זה נראה לכאורה שגם בלשון הגמרא "כל העיר כולה" או "כל השבט כולו" הכוונה היא דווקא לכל העיר או לכל השבט ולא לרובו, אולם רש"י בפירושו למשנה (לעיל ב,א) כותב שהכוונה היא לרובו של שבט ולאו דווקא כולו. גם בעל מרגליות הים מצטט עוד מקורות שנאמר בהם "כל" וגם "כולו" והכוונה היא לרובו, דהיינו לא כדעת הט"ז, אלא כדעת הלבוש שאין הבדל בין "כולו" לבין "כל כולו", וכן מסביר גם המהרש"א (לעיל ב,א) את רש"י.

אולם המהרש"ל (שם) סבור כמו הט"ז, שיש הבדל בין "כולו" לבין "כל כולו", ומעיר על רש"י שאין הכוונה לרובו של שבט אלא לכל השבט כולו.