מה בין "יומת" ל"מות יומת"?
הרב דב קדרון
סנהדרין טו ע"ב
נאמר בתורה לגבי שור מועד שהרג אדם (שמות כא, כט): "הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת", אולם בגמרא דורשים מפסוק אחר שלעולם בית דין לא הורג אדם בגלל ששורו הרג אדם, וכוונת הפסוק היא לעונש מיתה בידי שמים.
הרמב"ן (שמות כא,כט) מציין שבכל מקום בתורה שמדובר על חיוב מיתת בית דין לא נאמר "יומת" בלבד, אלא: "מות יומת", וכאן ובעוד מקומות שנאמר רק "יומת" הכוונה היא למיתה בידי שמים.
עם זאת הרמב"ן מעיר על כך שבאופן יוצא דופן, תרגום אונקלוס למילה "יומת" הוא "יתקטל", שמשמעותו שייהרג בידי אדם ולא בידי שמים.
בביאור התרגום הזה מציע הרמב"ן שתי אפשרויות: א. ייתכן שהכוונה היא כי ראוי הוא שייהרג, אלא שהתורה נתנה לו דרך אחרת לכפר על חטאו באמצעות תשלום כופר. ב. אפשר לפרש שאונקלוס מסביר שכאשר התורה אומרת: "וגם בעליו יומת", הכוונה היא שבעל השור ייהרג בידי אדם אחר כמו שנהרג האיש שננגח בידי שורו, כי יומו יבוא, או ימות במלחמה , ולא ינקה ה' אותו, כלומר שהוא חייב בידי שמים למות ביד הורג אחר ולא ימות באופן טבעי.
לפי שני הפירושים של הרמב"ן נמצא שנכתב בתורה ביטוי חמור: "יומת", שאינו מיושם בפועל בידי בית דין, ומטרתו היא לתאר את חומרת העבירה.
כך ניתן גם להסביר גם פסוקים אחרים, כגון (שמות כא,כד): "עַיִן תַּחַת עַיִן" ועוד, שבכוונה נכתב ביטוי זה בתורה כדי ללמד את חומרת העבירה, אף על פי שבפועל לא מיישמים את הפסוק כפשוטו.
