הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי

סנהדרין יח ע"ב

מדוע מלך וכהן גדול לא יושבים בהרכב עיבור השנה?

התלמוד בבלי (סנהדרין יח ב) מנמק:

"לא מלך וכהן גדול בעיבור שנה; מלך - משום אפסניא, כהן גדול - משום צינה".

כלומר אם הם הכה"ג או המלך יהיו בהרכב העיבור הם נוגעים בדבר המלך כי רוצה יותר מיסים לחיילים שלו והכה"ג כי רוצה שיום כיפור יהיה יותר מאוחר בשביל עבודת כה"ג כי צריך להיות יחף ואם יום כיפור מוקדם יהיה לו קר.

לעומת זאת התלמוד ירושלמי (סנהדרין ב א) מנמק:

"דיני ממונות שלו בכמה בשלשה ועשרים. נישמעינה מהדא אין מלך יושב בסנהדרין ולא מלך וכהן גדול יושבין בעיבור. ר' חנינה ור' מנא חד אמר אין המלך יושב בסנהדרין מפני החשד ולא בעיבור מפני החשד ולא מלך וכהן גדול יושבין בעיבור שאין כבוד המלך לישב בשבעה. תא חמי בשבעה אין כבודו לישב לא כל שכן בשלשה. הדא אמרה דיני ממונות שלו בעשרים ושלשה".

התלמוד הירושלמי מנמק שהסיבה שאין כבודם של מלך וכה"ג גדול לשבת בהרכב של פחות מ23 דיינים. ובעיבור שנה ההרכב הוא ב7 דיינים.

התלמוד הבבלי שואף לאובייקטיביות מוחלטת וגם את הכה"ג הצדיק פוסל בגלל שיכול להיות לו נגיעה קטנה וגם למלך הצדיק יכול להיות נגיעה קטנה. לתלמוד הבבלי אין שום בעיה שאנשים רמי מעלה ישבו עם דיינים רגילים.

לעומת זאת התלמוד הירושלמי אומר שהסיבה היא בגלל חשיבותם. לא ראוי שאנשים רמי מעלה ישבו עם סתם דיינים בשביל שישבו עם דיינים אחרים צריך הרכב מכובד.

לתלמוד הבבלי יש פחד מהמלך ולא כבוד המלך ולכן התלמוד הבבלי אומר שמה שכתוב במשנה שהמלך לא דן הכוונה למלך ישראל שיהרוג את חכמים במקרה שיפסקו נגדו, אך מלך משבט יהודה צדיק דנים אותו כי אין פחד שיהרוג.

לעומת זאת התלמוד הירושלמי מבין שכל מלך אין סנהדרין יכולה לדון.

*הדברים אקטואליים מאוד במדינה ישראל בסוג' האם הכל שפיט.. ועוד...