שילוב של ניגודים יוצר שלמות

הרב דב קדרון

סנהדרין ט ע"א

הכלל הידוע "אדם קרוב אצל עצמו" מלמד שאדם לא יכול להעיד על עצמו, לחיוב או לשלילה.

המהר"ל מפראג (גור אריה בראשית מו,טו) לומד מכלל זה שאדם פועל בפעולותיו דברים שמשלימים את עצמו, ומכיוון שהשלמות בעולם בנויה מזכר ונקבה, יש לאיש עניין מיוחד בזה שייוולדו לו בנות ויש לאשה עניין מיוחד שייוולדו לה בנים, כי כל אדם פועל לשלמות עצמו, ובעניין של זכר ונקבה השלמות מצויה בשילוב של שניהם. לכן בתורה (בראשית מו,טו) הבנים מיוחסים לאמא והבנות מיוחסות לאבא.

בעניינים מסוימים השלמות מושגת דווקא באמצעות הפכים, כי למרות שהם נראים מנוגדים, הם יכולים לפעול יחד כדי ליצור איזון.

הקב"ה ברא עולם אשר כולל כוחות הפוכים, כמו שנאמר (ישעיהו מה, ז): "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה", וגם האדם כולל בתוכו כוחות גוף גשמיים וכוחות נשמה רוחניים אשר מתנגדים זה לזה.

תפקיד האדם הוא לאחד ביניהם, באמצעות שימוש מושכל בכוחות מנוגדים, ביראה מצד אחד, שהוא כוח שנובע מגבולות, חוק ומשפט, ומאהבה מצד שני, שנובעת מההיפך, ממרחבים ללא גבולות.

מהשילוב של שני הכוחות האלה כראוי מגיע אדם ליכולת לקיים את מצוות התורה בצורה מאוזנת ולשלמות בכל חלקיו.