להיות בעלי תשובה / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
סנהדרין צט ע"א
דאמר רבי אבהו (אמר רב): מקום שבעלי תשובה עומדין שם - צדיקים אינן עומדין שם, שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב, ברישא רחוק, והדר קרוב.
עושים מצוות ולומדים תורה. מה עוד חסר? האם אנחנו לא מושלמים רק מעצם העשיה והלימוד?
תשובה שהיא יסוד בכל ענייני עבודת ה' ויראת שמים, עונה הבעש"ט הקדוש (ליקוטים יקרים, סי' רפד) על בסיס האימרה המפורסמת שמופיעה בדברי הסוגיה שלנו שבעלי התשובה גדולים מהצדיקים הגמורים, מה שמעלה את השאלה הפשוטה: מדוע זה כך? מה יש אצל הבעלי תשובה שגדול ממה שיש אצל הצדיקים הגמורים?
התשובה לזה היא, אומר הבעש"ט, שמכיוון והצדיקים מעולם לא חוו חוויה שמתנגדת לקדושה, הם לא מרגישים בצורך לעשות את המצוות מתוך חום והתלהבות, משום שזה הדבר הטבעי ביותר עבורם.
לעומת זאת, בעלי התשובה מכירים מהו חימום והתלהבות לעשיית העבירה והליכה אחרי תאוות ליבם, כך שכאשר הם מבקשים לעשות את המצוות ולהתקרב לה', הם מביאים איתם סטנדרטים חדשים בקיום מצוות, קיום כזה שמקביל לאופן שבו הם עשו עבירות, באותו חום והתלהבות.
בעלי התשובה לא מבינים כיצד ניתן לעשות מצוות שלא באופן הזה, הרי אם עבירות נעשות כך, מדוע שהמצוות לא יעשו כך? וכך הם משנים את מפת עשיית המצוות בעולם.
זוהי הסיבה שבעלי תשובה גדולים מהצדיקים, אולם זה גם מלמד אותנו שלא צריכים לעשות עבירות כדי לזכות למעלת בעלי התשובה, משום שאם נביא את עצמנו על ידי הבנה עמוקה של מהות קיום המצוות, לכדי התלהבות וחום של קדושה בעשייתן, הרי שגם אנחנו נהיה בעלי תשובה.
