מה צריך כדי לתקן? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
סנהדרין פב ע"א
וכתיב, וירא פנחס בן אלעזר, מה ראה? - אמר רב: ראה מעשה, ונזכר הלכה. אמר לו: אחי אבי אבא, לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני: הבועל את הנכרית קנאין פוגעין בו! - אמר לו: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא.
כאשר מבקשים לחנך מישהו, ולתקן את דרכיו, יש משאב קריטי שצריך המחנך לשאת איתו בכדי לעשות את עבודתו נאמנה, ועל המשאב הזה ניתן ללמוד מתוך דברי הגמרא הללו.
שכן, על דברי המדרש בסוגייתנו, ניתן לשאול שאלה פשוטה, מדוע באמת התעלמה הלכה ממשה רבינו, כך שפנחס היה זה שעשה את המעשה? מדוע לא כיוון הקב"ה את הדברים כך שמשה רבינו, מנהיג הדור, הוא זה שגם יזכה לקיים את ההלכה ולתקן את הקלקול שפשה בעם ישראל?
תשובה לשאלות אלו עונה רבי משה מרדכי מלעלוב (ברכת משה, בלק, ד"ה "וירא פנחס", תשל"ט), על בסיס העובדה שהיו שני הבדלים יסודיים בין משה ופנחס.
משה, לא היה נשוי, הוא כבר לא ידע מהי משמעות הנישואין, ולכן הוא גם לא יכול היה להוכיח מישהו על רצונו להתחתן עם מי שאיננה ראויה. לעומתו פנחס אכן היה נשוי, ולכן דווקא בכוחו היה לתקן את העבירה של זמרי בן סלוא, שכן הוא הבין וידע מהי משמעות מעשהו.
בנוסף, משה הרי אמר (במדבר טז, טו) "לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם", הוא לא ידע כיצד ניתן לפגוע במישהו, ולכן גם לא היו לו הכלים להעמיד מישהו במקומו בצורה כזו שתחזיר את עם ישראל למקום הראוי לו.
לכן, דווקא משה רבינו לא היה הדמות שנבחרה בכדי לבצע משימה זו, משום שכדי לבצע משימה של תיקון, חייבים מישהו שמבין מהו הקלקול וכיצד מבצעים את התיקון.
זו הסיבה שכאשר מבקשים לחנך מישהו, לא ניתן לעשות את זה אם לא באמת מבינים מה הוא עובר, ולא באמת יכולים להביא תיקון, אם לא מסוגלים לנהוג בצורה ברורה כדי להפסיק את הקלקול.
