לימוד תורה עירני / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
סנהדרין עא ע"א
אמר רבי זירא, כל הישן בבית המדרש - תורתו נעשית לו קרעים קרעים, שנאמר וקרעים תלביש נומה.
דברים אלו של רבי זירא נשמעים מעט רדיקאליים. האם תנומה בבית מדרש כבר מבטלת את כל מה שאדם למד עד אז? האם ההשקעה שלו בלימוד לא תעלה לו, רק מפני שישן בבית המדרש? ובכלל, מה הקשר בין שינה בבית המדרש והתוצאה, שהתורה נעשית קרעים קרעים?
תשובה נפלאה לעניין זה עונה רבי יהושע העשיל ממונסטעריטש (ילקוט יהושע, עה, ג) כאשר הוא מנתח את משמעות דברי הגמרא באופן אחר לגמרי.
השינה, כך הוא מסביר, היא מצב מסויים שבו חושי האדם אינם נמצאים בהרגשה גלויה, ולכן לא ניתן לייחס לישן היזקים שונים, שכן הוא איננו שולט על עצמו לגמרי.
אולם, האדם איננו צריך בהכרח לעצום את עיניו בכדי להגיע לכדי מצב של שינה, הוא יכול "לחלום בהקיץ", וזאת במידה והוא לומד תורה, אולם לימוד זה איננו נרגש בו. הוא אינו חש במתיקות התורה, הוא לא נותן לתורה להשפיע על רגשותיו, על מעשיו ומחשבתו. הוא לומד כמו ישן, כך שחושיו רדומים ולא מושפעים ממה שמתרחש בשעת לימוד התורה.
אדם כזה בעצם קורע את התורה מעצמו. הוא עושה את מציאותו שלו ואת מציאות התורה שלו כשני חלקים שאינם קשורים, ולכן העובדה שהתורה נעשית לו קרעים קרעים, איננה עונש, אלא פועל יוצא מצורת ההנהגה שלו עצמו כלפי התורה.
דברים אלו יכולים ללמד אותנו דבר גדול, והוא שכל לימוד שאנחנו לומדים בתורה הקדושה צריך שמיד יכוון את עצמו אלינו פנימה, לתוך ליבנו ומוחנו, כך שנוכל מיד לזהות היכן הדברים נוגעים ומה הם פועלים, כך שתורתנו לא תלמד מתוך שינה, אלא מתוך עירנות שתביא לכדי פועל של ממש.
