אפשר לקנות עבירות?

הרב דב קדרון

בבא בתרא קעג ע"ב

כאשר בני יעקב רצו להביא את בנימין למצרים על פי פקודת יוסף, ויעקב מיאן, אמר ראובן ליעקב (בראשית מב,לז): "אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיך". בגמרא מבואר שראובן לא התכוון להיות סתם ערב לחזרתו של בנימין, אלא בזה שאמר "תנה אותו על ידי" התכוון להיות ערב קבלן, שהתחייבותו גדולה יותר.

מה הייתה כוונתו באמירה "את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך"?

המלבי"ם מפרש שאמר שמקבל על עצמו את האחריות ואת העוון שיהיה אם בנימין לא יחזור, ומוכן שהחטא הזה ימית את בניו. הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (אילת השחר שם) התפלא: איך אפשר להעביר חטאים מאדם אחד לשני, אם זהו עוון של יעקב, איך ניתן להעביר זאת לאחריותו של ראובן? אמנם הוא אמר שבספר חסידים (אות תמ"ה) מובא שאדם אחד קנה חלום רע ובגלל זה מת, וכן אדם אחד קנה את החולי של חבירו וזה גרם לו שימות, וכן בחובת הלבבות (שער הכניעה פ"ז) כתב שהמדבר לשון הרע על חבירו עוברים אליו עבירותיו.

והוסיף שמסופר שבזמן המהרש"א אחד חטא בעוון חמור ונצטער מאוד, ואמר לו חברו אל תדאג אני אקנה ממך את העבירה, ושילם לו הרבה כסף בעבור שיקנה ממנו את העבירה, ואחר כך כשמתו ובאו לב"ד של מעלה, הראשון טען שמכר את העוון, והשני אמר שלא התכוון ברצינות לקנות ומה שאמר שקונה היה רק בכדי להוריד את עצבות חבירו (וקבלת הכסף לא מוכיח שבאמת רצה לקנות), ושלחו אותם לדין תורה אצל המהרש"א (כי כפי שפוסקים בב"ד של מטה כך נפסק בב"ד של מעלה) ופסק שהמוכר צודק.