על אלו פתחים ישאלו הבנים?
הרב דב קדרון
בבא בתרא קמ ע"ב
כאשר אדם נפטר והשאיר נכסים מועטים, תנא קמא סובר שהבנות הקטנות יהיו ניזונות מהם והבנים הקטנים ישאלו על הפתחים, ועל כך שואל אדמון: וכי בשביל שאני זכר הפסדתי? מדבריו משמע שכוחו של הזכר גדול יותר, ולכן הוא מקשה איך ייתכן שדווקא הזכר שזכותו גדולה יותר יפסיד, ואביי חשב שהכוונה היא לזכותו של הזכר שמצווה ולומד תורה, ולכן לא ייתכן שדווקא הוא יהיה מקופח.
הרה"ג שאול אלתר שליט"א (מובא בדף על הדף נדה לא,ב) הסביר שכוונת המשנה "הבנים ישאלו על הפתחים" היא שהם יקבלו את השפע הרוחני שהיה בחלקו של אביהם, וה"פתחים" הם פתחי ההשפעה שיש להם לפעול בשמים, ו"הבנות יזונו" הכוונה היא שהן יקבלו את המזונות הגשמיים, ולפי אביי לכן התפלא אדמון על כך, כי אמרו במסכת עבודה זרה (יט,ב): "כל העוסק בתורה - נכסיו מצליחין לו", ולפי זה היה לכאורה ראוי שהבנים שעוסקים בתורה ומקבלים את השפע הרוחני יקבלו גם את השפע הגשמי.
מובא (בספר מפי ספרים וסופרים על מסכת אבות בפניני חסידות פרק ג אות י"ד) בשם הרה"ק בעל התורת חיים מקאסוב זי"ע שהשאיר צוואתו בעל פה שרוב נכסיו ירשו בנותיו ולא בניו, וכששאלו אותו על כך נימק טעמו: 'פאר זיי לאז איך איבער אפעס אנדירש', כלומר שלבניו הוא משאיר דברים אחרים גדולים וחשובים יותר, את לימוד דרך החיים ורוח אלוקית, שיוכלו בזה להושיע את ישראל ברוחניות וגשמיות.
