ההבדל בין מתנה לירושה
הרב דב קדרון
בבא בתרא קכט ע"ב
מתנה אינה בהכרח ממשיכה לאורך כל הדורות אצל המקבל, אבל ירושה הוא דבר שאין לו הפסק, וממשיך אצל המקבל לאורך כל הדורות, לכן האומר: "שדה זו במתנה לפלוני כל ימי חייו ואחריו תהא לפלוני" דבריו קיימים, אבל האומר: "שדה זו יירש פלוני ואחריו יהיה לפלוני", זכה הראשון לגמרי ואין לאחרון כלום.
על פי זה פירש החתם סופר (תורת משה דברים טז,כ) את מה שנאמר על ארץ ישראל (דברים ה, כח): "אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לְרִשְׁתָּהּ", בלשון מתנה וגם בלשון ירושה, כי הקדוש ברוך הוא נתן לנו הארץ בלשון מתנה, שיש לה הפסק, שאם אינם עושים רצונו יגלו ממנה, אך אם תעשו טוב יהיה "לרשתה", כירושה שאין לה הפסק.
על פי זה פירש הגר"ש גאנצפריד זצ"ל (אפריון פרשת תצוה) את דברי המדרש (שמות רבה לז,ד) שכשאמר הקב"ה למשה: "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך", כלומר למנות את אהרן ובניו לכהונה, הרע לו, אמר לו הקב"ה: "תורה הייתה לי ונתתיה לך". ולכאורה לא ברור מה הקשר בין אמירה זו לתגובתו של משה.
אלא, משה רצה לשמש בכהונה, וסבר שאם היה ראוי שתינתן התורה על ידו בוודאי הוא ראוי גם לכהונה, וכשאמר לו הקדוש ברוך הוא שאינו כהן, הרע לו וחשש שמא ח"ו נתקלקל בחטא, והשיב לו הקדוש ברוך הוא: "תורה הייתה לי ונתתיה לך", שתהא אצלך בתורת מתנה שיש לה הפסק, ובנך לא יירש כתרה, כי מכיוון שהתורה היא הכרחית לקיום העולם, על כן ראוי כי כל איש אשר יחפוץ לזכות בכתרה יזכה, ולכן נתתיה לך בתורת מתנה, ולא נתתי לך את מעלת הכהונה שהיא כירושה שנמשכת לאורך כל הדורות.
