סקר
אני מתחיל מסכת חולין:






 

בין עם ישראל לארץ ישראל (2)

מאי טעמא? במחשבה נוספת

תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר

בבא בתרא דף קיח ע"א

 

נושא:
רבי יונתן סובר שארץ ישראל לבאי הארץ נתחלקה. יחד עם זה הוא מסכים שיש מימד של חזרה ליוצאי מצרים, ובנות צלפחד דרשו את החלק של חפר שיצא ממצרים. נמצא שיש שתי פרשיות בתורה על חלוקת ארץ ישראל המורות על כיוונים שונים בחלוקת הארץ- ורבי יונתן מקבל את שתיהן! יש לו תפיסה מורכבת ביחס לחלוקת הארץ וביחס ליסוד הקשר עם ארץ ישראל.
 
שאלות תגל:
מהי הלכידות בדעת רבי יונתן?
איך שתי התפיסות של חלוקת ארץ ישראל עולות בקנה אחד?
 
הסבר דרך תג"ל:
כמו שלמדנו בדף הקודם, רבי יונתן סובר "לבאי הארץ נתחלקה הארץ". העקרון המארגן של הקיום בארץ ישראל הוא יציאת מצרים, סיני והמסע במדבר. "לאלה תחלק הארץ בנחלה..."
החיים בארץ ישראל מושתתים על האמונה בה' שנרכש בנסים שה' עשה לעם ישראל ביציאת מצרים ובמדבר, ועל שמירת ברית סיני דרך קיום התורה והמצוות.
יחד עם זה, רבי יונתן לא מוכן "לוותר" על ברית אבות, על הברכה וההבטחה לאברהם יצחק ויעקב: "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב; ונתתי אותה לכם מורשה אני ה ". לכן בחלוקת הארץ לוקחים בחשבון גם "חזרה" ליוצאי מצרים (כמפורט קיז.)
לסיכום, קשר של עם ישראל לארץ עומד על "שתי רגלים": ברית אבות וברית סיני, ברכה לאבות ונסים של יציאת מצרים והמדבר. לכן מתחשבים בחלוקת הארץ גם ביוצאי מצרים וגם בבאי הארץ.
 
מה אתה חושב?
באיזה כיוון "סוגיא אזלא" בנושא של חלוקת הארץ? היא נוטה לכיוון יוצאי מצרים או באי הארץ?

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר