במה טעתה הארץ?
הרב דב קדרון
בבא בתרא קה ע"א
תוספות (ד"ה ובא) מסבירים שלשיטת רבי יוסי כאשר אדם אומר שני דברים שונים זה נחשב כאילו אמר את שני הדברים ביחד, ואז יש שלוש אפשרויות: א. אם יש סתירה בין שני הדברים זהו מצב של ספק. ב. אם אין סתירה בין הדברים אז יש תוקף לשניהם. ג. אם הדבר השני מפרש את הדבר הראשון אז תופסים את הלשון האחרון. אמנם להלכה נפסק בדיני ממונות שכאשר יש סתירה בין הלשונות הולכים אחר הלשון האחרון.
על פי זה הסביר הט"ז את דברי המדרש המובאים בפירוש רש"י (בראשית א, יא) על כך שהארץ לא קיימה את ציווי הבורא בבריאת העולם:
עץ פרי - שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן, אלא "ותוצא הארץ עץ עושה פרי", ולא העץ פרי, לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ונתקללה.
והקשה על כך הט"ז (בדברי דוד שם): וכי הארץ יש לה יצר הרע לעבור על מצות ה'?
וביאר שחטא הארץ נבע מטעות של חוסר הבנה, כי הקב"ה אמר תחלה: "עץ פרי", ואחר כך: "עץ עושה פרי" ולכאורה אלו שני לשונות סותרים, וסברה הארץ שיש לקיים דווקא את הלשון האחרון כפי שנפסק לעניין דיני ממונות, אך זוהי טעות, כי אין סתירה בין הלשונות, כי כוונת הקב"ה הייתה שיהא העץ "עץ פרי" שטעם העץ כטעם הפרי, והביטוי "עושה פרי" לא בא לסתור זאת אלא רק ללמד שיוציא כל עץ דווקא פרי למינו, ללא תערובת של מינים אחרים.
