איבעי למימר ליה לשבקינהו
גיטין נו ע"ב
"אמר ליה: ... בעי מינאי מידי דאתן לך. אמר ליה: תן לי יבנה וחכמיה, ושושילתא דרבן גמליאל, ואסוותא דמסיין ליה לרבי צדוק. קרי עליה רב יוסף, ואיתימא רבי עקיבא: משיב חכמים אחור ודעתם יסכל, איבעי למימר ליה לשבקינהו הדא זימנא. והוא סבר, דלמא כולי האי לא עביד, והצלה פורתא נמי לא הוי".
רב יוסף ורבי עקיבא הלכו בזה לשיטתם.
רב יוסף חתר לגאולה שלימה ללא חשש עד שאמר על המשיח: (סנהדרין דף צח ע"ב) "ייתי, ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה", ולא חשש מחבלי משיח. עיין עוד שם.
וכן רבי עקיבא חתר בבהילות לגאולה שלימה עד שטעה בבר כוזיבא לומר דין הוא מלכא משיחא (ירושלמי תעניות פרק ד ה"ה). וכמבואר בסנהדרין קי ע"ב - שבקה רבי עקיבא לחסידותיה.
