גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף תל"ו מדור "עלי הדף"
מסכת בבא בתרא
דף עה ע"א

רמזי החתם סופר במאמר "פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה"

דרשו רבותינו ז"ל ואמרו (עה.): "'ונתתה מהודך עליו' (במדבר כז, כ), ולא כל הודך, זקנים שבאותו הדור אמרו, פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה, אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה". ונביא בזה מהני אימרא טבא מתורתו של רבינו ה'חתם סופר' זי"ע ברמזי הדברים.

נתחיל במה שמסופר (ראה ספר הזכרון למהר"י רונזהיים במאמר זכרונות מרבינו הכתב סופר לר' וואלף פאפנהיים ע"ה), "כשחלה ה'חתם סופר' זצ"ל את חליו האחרון, נכנס ראב"ד דמתא פרעשבורג, ה"ה הגאון הצדיק התמים ר' דניאל פרוסטיץ זצ"ל לה'חתם סופר', ויבשרהו בשם הביד"צ כי החליטו להכתיר את בנו ר' שמואל וואלף (ה"ה הגאון ר' אברהם שמואל בנימין זצ"ל בעל ה'כתב סופר') בתור ממלא מקומו, ובשעה זו הלל ר' דניאל פרוסטיץ את בנו לפניו, ויאמר עליו שהוא נפלא, רב הכשרון וגדול העליליה, וגם מחונן במידת אהבת ישראל שאין כמותה".

"חייך ה'חתם סופר' זצ"ל ונענה בראשו, ויתאזר עוז בכוחותיו האחרונים ויאמר: מצינו בחז"ל 'זקנים שבדור היו אומרים פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה אוי לאותה בושה ואוי לאותה כלימה', עי"ש, וקשה לכאורה ב' קושיות: אחת, מדוע מדגישה הגמרא 'זקנים שבאותו דור', ושנית, מה הבושה וכלימה, הלא משה רבינו היה קשיש הרבה מיהושע, ואולי כשיגיע יהושע לשנותיו של משה יזהירו גם כן פניו כחמה, כי 'זקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינים דעתן נתוספת עליהם' (קנין פ"ג מ"ה). אלא חדא מתורצת בחבירתה, הזקנים שבאותו הדור אשר היו מכירים את משה בעודנו בגילו של יהושע עכשיו, וכבר אז היו מזהירים פניו כחמה, ופני יהושע עכשיו אינם אלא כלבנה, על זה אמרו 'אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה'" (וכן איתא ב'קול אליהו' פר' פנחס בשם הגר"א מווילנא זי"ע).

"גם לכם הנני להגיד, המשיך ה'חתם סופר' זצ"ל, שאתם אינכם זוכרים, ולא הכרתם אותי בשנותיו של שמואל וואלף בני, ויכול אני להגיד לכם בלב שקט, כי אני בשנותיו לא הגעתי למדרגתו שהוא עומד בו עכשיו, לבסוף ביקש גם מהבית דין שיסמכוהו, ויתנו לו התרת הוראה, בהיות והוא בתור אביו לא רצה לתת לו הורמנא לדון ולהורות".

בדרשות ה'חתם סופר' (לז"ך אלול דרוש כ) מביא יסוד גדול הנלמד ממאמר זה בשמו של רבו הנשר הגדול, וז"ל: "קבלתי ממורי החסיד שבכהונה הגאון מה' נתן אדלער זצ"ל, שכל ימי הרב אין התלמיד זוכה לחזות בתכלית נועמו הראוי לו, כמו שלא זכה יהושע להאיר כפני הלבנה עד אחר סילוקו של משה רבינו ע"ה" [רצ"ל, דהנה הרשב"ם פירש: "זקנים שבאותו הדור - שראו משה ויהושע. אוי לה לאותה בושה - שבזמן מועט נתמעט הכבוד כל כך, שהרי יהושע היה נביא ומלך כמשה, ולא יכול להגיע לכבודו", ומבואר, שרק אחרי שנתמנה יהושע למלך הבחינו הזקנים מה בין משה ליהושע, ומדוע לא הבחינו לפני כן, ועל כרחך שבימי חיי רבו התלמיד אינו יכול לזכות לשלימות מדרגתו, ולכן לא זכה יהושע להאיר כפני הלבנה עד אחרי פטירת משה רבינו, ואז הבחינו הזקנים] ולא נזכרה השראת השכינה על יצחק עד "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו" (בראשית כה, יא), ויעקב כל זמן שהיה בבית אביו לא נודע ממנו דבר ה' עד "ויצא מבאר שבע" (שם כח, י) אז "ויחלום... והנה ה' ניצב עליו' (שם, יב יג)" [רעיון זה נזכר בדברי החת"ס הרבה פעמים, וציינם בהגהת 'שער יוסף' על דרשות חת"ס שם, וכן הוסיפו מקומות נוספים ב'דרשות חתם סופר' הנדפס מחדש ע"י מכון חתם סופר שנת תשע"ה].

ומבאר בזה באופן נפלא מה שנאמר (דברים כט, ט): "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם", ואלו דברי קדשו: "הנה כי כן אומר אני, משה רבינו ע"ה אמר להם, אז בהר סיני הייתי אני מעכב, שלא זכיתם להתקרב, אבל היום היה יום סילוקו (ראה רש"י שם), ואין שלטון ביום המוות, היו מתקרבים מאד, והיינו בהר סיני, אמר (דברים ה, ה) 'ואנכי עומד בין ה' וביניכם', כמחיצה המבדלת, 'ולא עליתם בהר' - לא עליתם בהר במדרגה שתעלו אל ההר לפני ה', אבל 'אתם נצבים היום', שנתמלאו ימי ושנותי, 'נצבים אתם כולכם לפני ה' אלקיכם' - ממש בלי מחיצה".

ביאור נחמד העלה החת"ס בדרשותיו (דרשות לח' טבת דרוש א) בהקדם דברי המדרש (בר"ר צח, ט): "אמר רב חנין, אין ישראל צריכין לתלמודו של מלך המשיח לעתיד לבא, שנאמר (ישעי' יא, י) 'אליו גוים ידרושו', לא ישראל, אם כן למה מלך המשיח בא, ומה הוא בא לעשות, לכנס גליותיהן של ישראל", וטעם הדבר כי לעתיד לבא יזכו בני ישראל לקבל ולשמוע תורה מפי עליון ממש, ולא יצטרכו לממוצע, ואלו הן דבריו: "ועל דרך זה פרשנו מאמר חכמינו ז"ל: 'פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה זקנים שבדור אמרו אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה', והכונה לפע"ד דכתיב (ישעי' כד, כג) 'וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהרי ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד', פירוש, דהרב שבדור נקרא בשם 'חמה' [כדרך שהחמה משפיעה להלבנה]... ותלמידו היותר הגון המקבל ממנו בבחינת לבנה המקבלת מהחמה, ואמר לעתיד לבא 'חפרה הלבנה ובושה החמה', כי לא יהיה להם יתרון, באשר ישמעו מאת ה' יתברך, 'נגד זקניו כבוד' - שישכון כנגדם כביכול פנים בפנים, ואפילו מלך המשיח לא יהיו ישראל צריכים לו. והנה כל תאות משה רבינו ע"ה לכנס לארץ ישראל היה לתקן עולם במלכות שדי, והיה מקויים אז פסוק הנ"ל 'וחפרה הלבנה ובושה החמה' על משה ויהושע, וח"ו שהיה משה בוש, כי אדרבה זה כל מגמותיו להיות 'כל עם ה' נביאים, כי יתן ה' את רוחו עליהם' (במדבר יא, כט), אלא שעל דרך המשל נאמר חפירה ובושה, באשר היה נגד כל הזקנים כבוד חופה. אמנם כשמת משה רבינו ע"ה, ולא נתקן העולם בעוונותינו הרבים, ונשאר משה רבינו ע"ה בחינת 'חמה' ויהושע בחינת 'לבנה', על כן ספדו הזקנים שבדור, כי הם התאוו תאוה להיות נגד 'זקניו כבוד וחפרה הלבנה ובושה החמה', ועתה לא חפרה ולא בושה, כי נשאר פני משה כחמה ויהושע כלבנה, 'אוי לאותה בושה וכלימה', כי אנחנו בושים וחפרים ולא חמה ולבנה" (וע"ע ב'תורת משה' פר' קרח; 'דרשות חת"ס' לז' אדר שנת תקפז ושנת תקצב ושנת תקצו).