מוכר - עין יפה ועין רעה

נושא:
במשנה נחלקו חכמים ורבן שמעון בן גמליאל: מה כלול במוכר את העיר?
בסוגיא, תנועה וכיוון של איכא דאמרי נותנת עדיפות לגישה של "מוכר בעין יפה מוכר".

 

שאלות תג"ל:
מהי עמדת הסוגיה במחלוקת חכמים ורשב"ג ?

 

הסבר בדרך תג"ל:
גם בסוגיתינו, הסוגיה משתמשת בכלי של "איכא דאמרי" לבטא כיוון והעדפה.
כפי שכתבנו בדף סז, יש מסורת של הגאונים שאומרת הלכה כ"איכא דאמרי" או כ"לישנא בתרא".
בעצם הכלל אומר שחיברו את סוגית התלמוד כ"סיפור זורם" המכוון לקראת סופה.
בסוף נמצא היעד, המסקנה המסר העיקרי. לשם סוגיא אזלא, הסוגיה הולכת.
לענינינו-
לישנא קמא מסיקה שנחלקו התנאים אם מכור רק גינונייתא או גם באגי. ובר מחווניתא- מוסכם שאינו מכור. עמדת "איכא דאמרי" היא שגינונייתא ואף באגי- מוסכם שמכור.ורשב"ג מוסיף שאף בר מחווניתא מכור.
זו עמדה פרשנית ש"מזיזה את תוואי המחלוקת" מגינונייתא-באגי לבאגי-בר מחוונייתא.
היא בעצם מרחיבה את מכירת עיר לפי שני התנאים. רשב"ג "מרחיק לכת" לכלול לא רק מה שמחובר לקרקע אלא כל מה שחיוני לשימוש, על אף שלא מחובר. "סוגיא אזלא", תנועה ב סוגיה לגבי פרשנות במשנה היא "שפה רכה" לבטא העדפה הלכתית בשפה של
פרשנות. יש כאן "הזזת" הפרשנות במחלוקת לכיוון של "מוכר בעין יפה מוכר" גם לחכמים וגם לרשבג.

 

מה אתה חושב?
מהי ה"כיווניות" של הדיון בברייתא של רבי יהודה והסוגיה שעליה ?
ראה תוספות ד"ה הכי גריס רבינו חננאל