מוכר - עין יפה ועין רעה

נושא:
במשנה נחלקו חכמים ורבי אליעזר: מה כלול במוכר את החצר?
בסוגיא, תנועה וכיוון של איכא דאמרי נותנת עדיפות לגישה של "מוכר בעין יפה מוכר" ו"כל המחובר לקרקע- כקרקע".

 

שאלות תג"ל:
מהי עמדת הסוגיה במחלוקת חכמים ורבי אליעזר ?

 

הסבר בדרך תג"ל:
יש מסורת של הגאונים שאומרת שהלכה כ"איכא דאמרי" או כ"לישנא בתרא".
בעצם הכלל אומר שסוגית התלמוד מחוברת כ"סיפור זורם", ומכוון לקראת סופה.
בסוף נמצא היעד, המסקנה המסר העיקרי. לשם סוגיא אזלא, הסוגיה הולכת.
בסוגיתינו- במקום לומר שב"דרתא" מחלוקת כמו בלשנא קמא- עמדת "איכא דאמרי" היא שבדרתא מוסכם שמכירת חצר כוללת בתים. "סוגיא אזלא", נטיית הסוגיה היא לכיוון העדפת דעת החכמים. היא מבטאת זאת על ידי קביעה שיש קונצנזוס, לומר שרבי אליעזר מסכים עם החכמים. צמצום מחלוקת ויצירת קונצנזוס, היא "שפה רכה" לבטא העדפה הלכתית ומושגית.

 

מה אתה חושב?
מהו ה"כיווניות" של ה"איכא דאמרי" במקרה של "החזיק בחולסית קנה מצולה" ?
מה הקשר בין מקרה זה למשנתנו?