מוכר - עין יפה ועין רעה

מאי טעמא? במחשבה נוספת

תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר

בבא בתרא סד ע"א-ע"ב
 

נושא:
ישנן כמה מחלוקות בין רבי עקיבא וחכמים במשנה. בעל הסוגיה מסביר אותן בכך שרבי עקיבא סובר "מוכר בעין יפה מוכר", וחכמים סוברים "מוכר בעין רעה מוכר". מחלוקות הללו אינן מבוססות על הבדל באומדן דעתם של מוכר ולוקח. אלא הן נובעות מגישות שונות בנושא שכנות ובעלות על קרקע.

שאלות תג"ל:
מהי הסברא במחלוקות הללו ?

הסבר בדרך תג"ל:
רבי עקיבא סובר שהמוכר בית מוכר ללוקח גם השימושים של הבית וצרכי השימוש, כולל "דבעי צניעותא", הזכות לדור בצניעות, בפרטיות. לכן לדעתו אין למוכר דרך גישה לבור שלו מכיון שהיא עוברת דרך הבית ופוגעת בפרטיות של הלוקח. רבי עקיבא רואה מכירה וקנייה של בית לאור בעלות פרטית מליאה, "שלי- שלי, ושלך- שלך.
הבית לגמרי של הלוקח, והבור של המוכר.
לעומתו, החכמים סוברים שהמוכר בית מכר רק את גוף הבית. ביחס לשימושים, יש יחסים של שכנים- שותפים
בין לוקח הבית לבין המוכר שהוא עדיין בעל הבור. הבית משועבד למוכר לצורך גישה לבור. המוכר שייר לעצמו לא רק את הבור שבבית, אלא גם גישה לבור דרך הבית. יש למוכר רשות בבית לענין זה.
לסיכום, עצם המצב של מוכר בית ושייר לעצמו בור הוא מצב של שכנות. רבי עקיבא תופס שכל אחד יש לו בעלות פרטית מליאה על קנינו. וחכמים סוברים שהלוקח והמוכר הם שכנים-שותפין בבית