הר כגיגית
עבודה זרה ב ע"ב
"(שמות יט, יז) וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם".
לשם מה נצרכה כפייה כאשר ברצון קיבלוה?
אלא שאמרו בירושלמי מסכת ברכות פרק ט הלכה ה: "עשה מאהבה ועשה מיראה עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע כי אתה אוהב ואין אוהב שונא. עשה מיראה שאם באת לבעט דע שאתה ירא ואין ירא מבעט".
ואיתא בָּרַעְיָא מְהֵימָנָא פרשת פנחס: (אות תרעד במהדורת הסולם) וְהַאי אִיהוּ רָזָא, צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים. דִּמְהַפֵּךְ דִּינָא לְרַחֲמֵי. וְרָזָא דְּמִלָּה, אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.
אין די באהבה מרוממת לבדה, יראת העונש הפשוטה היא אבן הפינה והיסוד שרק עליו ניתן לבנות קומות גבוהות, וללא היסוד המוצק עלול הבנין כולו להתמוטט, והאהבה הפרועה עשויה לשנות צורה ולהחליף צורה כיד הדמיון הטובה.
כשאין גיגית כידית אין תחתית לעביט.
