כנפי או כנפות
קידושין ב ע"ב
"ומאי איריא דתני שלש, ליתני שלשה? משום דקא בעי למיתני דרך, ודרך לשון נקבה הוא, דכתיב: (שמות יח, כ) וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ. ואלא הא דתניא: בשבעה דרכים בודקין את הזב, ניתני שבע! משום דקא בעי למיתני דרך, ואשכחן דרך דאיקרי לשון זכר, דכתיב: (דברים כח, ז) בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ. אי הכי, קשו קראי אהדדי, וקשיא נמי מתניתין אהדדי! קראי אהדדי לא קשיין: הכא דבתורה קאי, ותורה איקרי לשון נקבה, דכתיב: (תהלים יט, ח) תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, כתב לה בלשון נקבה; התם דבמלחמה קאי, דדרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה, כתב לה בלשון זכר. מתניתין אהדדי לא קשיין: הכא דלגבי אשה קאי, קתני לה בלשון נקבה, התם דלגבי איש קאי, דדרכו של איש ליבדק ואין דרכה של אשה ליבדק, דהא אשה נמי באונס מיטמאה, תני לשון זכר".
מנין לגמרא שבדבר שהוא גם זכר וגם נקבה, נקבע הלשון לפי הענין שאליו מתייחס הדבר?
נלמד מהמילה כנף הכתובה בזכר ובנקבה על פי הנסמך למרות שמדובר באותו ענין עצמו:
(במדבר טו, לח) וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם – בגד זכר.
(דברים כב, יב) גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ – כסות נקבה.
