מי וויתר על כסף כדי לא לריב?
הרב דב קדרון
בבא בתרא ל ע"ב
בגמרא אומר רבא שיש אדם שרוצה להימנע ממריבות, ובשביל כך מוכן אפילו להפסיד כסף. על פי זה פסק החזון איש לגבי מלוה שתבע מהלוה בטעות יותר ממה שמגיע לו, והנתבע שלא רצה לריב עמו רצה לתת לו את כל מה שתובע ממנו, אבל חשש שמא אסור משום ריבית, ואמר החזון איש שאין זו ריבית, אלא הוא משלם כדי להימנע מוויכוחים (ספר נחלת אליהו סימן נח).
כך גם סיפר בנו של החפץ חיים זצ"ל (בספר דוגמא מדרכי אבי אות סה): אבא [החפץ חיים] אף פעם לא בא לבית דין לדון עם אדם, גם אם הפסידוהו ממון הרבה, בין בשנים שאמא ישבה בחנותה, ומכרה בהקפה, וכמה לא פרעו, ועלה חובם למעלה ממאה רובלים, וגם לאחר מכן, כאשר מסר ספריו ביד משולחים שמכרום וכמה מהם האבידו מעותיו ומעלו במאות רובלים, והפסדיו הגיעו לאלפים, ואף שהיטב חרה לו, אעפ"כ לא בא בריב עמהם, ואמר לי פעם, כי מחל להם, כאשר בין כך ובין כך לא ישלמו, ולמה יענשו מן השמים בעוון גזלה? לפיכך מחל להם בלב שלם, ולא יענשו על ידו.
וסיפר הרב מלונא זצ"ל, שבעיניו ראה כיצד החפץ חיים עורך חשבון עם אחד מהמשולחים, שהביא כסף ספריו, וביקש לקבל כספים נוספים, והתברר שחסרים מאות רובלים! התנצל המשולח באמרו שאשתו כעסנית וממררת חייו, ואומרת כל העת הב הב, ומכלה ממונו ואינו יכול לומר לה דבר. כשפנה אותו משולח לדרכו, ראה הרב מלונא את החפץ חיים חופז החוצה אל העגלה שהמשולח יושב בה. הוציא מתחת למעילו צעיף משי צבעוני, ותחב לידו. באמרו: הי לכם מתנה עבור רעייתכם הרגזנית, כדי שלא תמרר את חייכם.
