טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
ומר סבר: האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי – הקשר בין השורשים לנוף העץ
"ת"ש: אילן מקצתו בארץ ומקצתו בחו"ל טבל וחולין מעורבין זה בזה, דברי רבי; רבן שמעון בן גמליאל אומר: הגדל בחיוב חייב, הגדל בפטור פטור; עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר: יש ברירה, ומר סבר: אין ברירה, אבל גדל בפטור דברי הכל פטור! הכא במאי עסקינן דמפסיק צונמא. אי הכי, מאי טעמיה דרבי? דהדרי ערבי, ובמאי קא מיפלגי מר סבר: אוירא מבלבל, ומר סבר: האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי" (בבא בתרא, כז ע"ב).
פירוש: ועוד מציעים: תא שמע [בוא ושמע] ראיה לדבר ממה ששנינו בברייתא: אילן שמקצתו בארץ ומקצתו בחוץ לארץ הרי טבל (פירות שצריכים להפריש מהם תרומות ומעשרות) וחולין (פירות שפטורים מתרומות ומעשרות) מעורבין זה בזה, שמחלק האילן שגדל בארץ צריך להפריש מעשר, וחלקו הגדל בחוץ לארץ פטור ממעשר, וכיון ששניהם גדלים באילן אחד הרי טבל וחולין מעורבים. אלו דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אותו חלק של העץ הגדל בחיוב, כלומר, בארץ ישראל חייב, והחלק הגדל בפטור, בחוץ לארץ פטור. ומעירים: עד כאן לא שמענו כי פליגי [נחלקו] אלא דמר סבר [שחכם זה, רבן שמעון בן גמליאל, סבור]: יש ברירה, שאנו מניחים שמה שינק האילן מארץ ישראל מצמיח פירות בצד האילן שנוטה לשם, ולהיפך. ומר סבר [וחכם זה, רבי, סבור]: אין ברירה, והכל מעורב. אבל אם גדל האילן כולו בפטור, כלומר, בחוץ לארץ דברי הכל פטור, אף שיש לו שורשים שיונקים מארץ ישראל, ואם כן קשה הדבר לעולא! ומשיבים: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים] שמפסיק צונמא [סלע] בין הארץ וחוץ לארץ, ואין האילן יונק מאדמת ארץ ישראל כלל. ומקשים: אי הכי [אם כך], מאי טעמיה [מה הטעם] של רבי שסבור שטבל וחולין מעורבים זה בזה? ומשיבים: דהדרי ערבי [שחוזרים ומתערבים] בגזע המשותף למעלה מן הקרקע. ובמאי קא מיפלגי [ובמה הם חלוקים]? מר סבר [חכם זה, רבי, סבור]: אוירא [האויר] מה שגדל מעל פני הקרקע יחד מבלבל מערב את היניקה שמשני הצדדים. ומר סבר [וחכם זה, רבן שמעון בן גמליאל, סבור]: האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי [זה לבדו עומד וזה לבדו עומד], אף שהם מחוברים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: פרד שם באנגלית: Mule שם מדעי: Equus mulus mulus
שם נרדף במקורות: כודנייתא, מולא, גדרונא, פרוטיות.
הנושא המרכזי: מסלול מעבר המים משורשי העץ לנופו? Conducting System
מפירוש רש"י ניתן ללמוד שמחלוקת רבי ורשב"ג היא מחלוקת במנגנון הביולוגי של קליטת המים בעץ: "דמפסיק צונמא - שן סלע מבדיל באמצע השרשים ומפסיקין עד הגזע הלכך לרבן שמעון לא ינקי מהדדי. דהדרי ערבי - שהעץ מן הגזע ולמעלה שלם. מר סבר אוירא מבלבל - אף על פי שכל מה שיש מן השרשין בקרקע הוי מובדל הואיל וכשיצא לאויר הוא מעורב ומבלבל וינקי מהדדי. ומר סבר - אוירא לא מבלבל הואיל ובתוך הקרקע מובדל בסלע שאינו מצמיח ומיהו היכא דכל שרשיו בא"י ליכא מאן דאזיל בתר נוף. (בבא בתרא, כב ע"א). בהמשך הסוגיה כתב רש"י (שם, כז ע"ב): "אוירא מבלבל - אף על פי שבתוך הקרקע כשני אילנות הואיל ולמעלה באויר העולם נעשה אחד מתערבין יונקותיו". בלשון מעט שונה פירש כך גם הרשב"א (גיטין, כב ע"א):
"... דכולי עלמא בדאשרוש בתר שרשיו אזלינן לגמרי ולא בתר נופו כלל ובדאפסיק צונמא מתחת בין השרשין וקסבר רשב"ג דכל חלק מעלה שרף לכנגדו ואינו חוזר ומתבלבל. ואמרינן אי הכי מאי טעמא דרבי, ופריק דהדר ערבי כלומר דקסבר דהדר ערבי היניקות כיון שחוזר האילן ומתערב מפתח הקרקע ולמעלה. ורשב"ג סבר דכיון שהשרשין מופסקין מלמטה אין שרף היניקות מתערב אלא זה עולה כנגדו וזה עולה כנגדו. במאי קא מיפלגי. כלומר מה טעם למחלוקתם, מר סבר אוירא מבלבל כלומר רבי, ומר סבר האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ואין האויר מבלבל כיון שהיניקה מופסקת, ורש"י ז"ל שפירש דהדרי ערבי שהעץ מן הגזע ולמעלה שלם לאו למימרא דעד השתא משמע דלמעלה נמי מופסקין דהא אילן מקצתו בארץ קתני ועוד דלא היה דרך לחלוקתן, אלא טעמא הוא דמפרש כלומר הדרי ערבי היניקות כיון שהעץ אחד למעלה מן הגזע, כנ"ל לפרש סוגיא זו".
גישה שונה לגמרי מובאת ב"זכרון גרשון" ולפיה אין מדובר כאן במחלוקת בוטנית אלא במחלוקת בסברא. לדעת כולם אין בגזע הפרדה בין ה"שרף" (כנראה הכוונה למים והמומסים) העולה מהשורשים של הצדדים השונים והוא מתערבב שם באופן אחיד. המחלוקת היא מהו מעמד הגזע ביחס לשורשים? האם הגזע הוא עיקר האילן או השורשים? אם הגזע הוא העיקר הרי שכל האילן נחשב אחד. לרשב"ג: "... דעיקר האילן אינו אלא השורשים שהם יונקים מן הקרקע אבל הגזע שהוא באויר ואינו מקום יניקה, אינו אלא מעבר בעלמא להביא השרף לפירות וכו'".
מעיון בספרות המדעית (ראו עוד ב"הרחבה") ניתן ללמוד ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים". אמנם לא ברור לי אם חכמים הכירו את מבנה מערכת ההובלה באופן מדויק אך נוח לי לטעון שהמחלוקת כאן איננה מחלוקת במציאות אלא, אולי, התייחסות למיני עצים שונים (ראו כעין זה במאמר בנושא אחר "השיך בו את הנחש רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרים" (בבא קמא, כג ע"ב). לקריאה הקש/י כאן).
האנטומיה של מיני העצים שונה ועשוייה להשתנות אפילו במסגרת המין. תבניות הקשר בין השורשים והנוף עדיין אינן ידועות ברוב העצים. במחקר הבוטני אנו מוצאים שתי תבניות נפוצות ביחסים בין השורשים והענפים. במינים רבים פגיעה במערכת השורשים בצד אחד של העץ גורמת לנשירת עלים או מוות של ענפים באותו צד. במינים אלו קיים מסלול ישיר וממוקד של המים משורשים מסוימים לענפים מסוימים. במיני עצים אחרים המים משורשים שונים מתפזרים באופן רחב לענפים שונים ולכן לא קיימת השפעה בולטת על הענפים כתוצאה מנזק לשורשים מסוימים. רק כאשר מתרחש נזק משמעותי לכלל השורשים נפגע הגידול של כל העץ. נוכל לפרש את מחלוקתם של רבי ורשב"ג כמתייחסת לשתי תבניות הולכת מים בעץ. דברי רשב"ג מתאימים למודל של קשר ישיר בין השורשים והנוף שמעליהם ("האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי"). לשיטה זאת מעמד הפירות תלוי במקום שממנו ינקו השורשים שהזינו אותם. לשיטת רבי בכל פרי יש תערובת טבל וחולין משום שהם הוזנו על ידי שורשים משני צידי העץ. אמנם השורשים נפרדים אך המים והמינרלים מתערבבים בגזע ("דהדרי ערבי" ו"אוירא מבלבל").
מערכת ההובלה בצמח מקור: Nefronus
הרחבה
שיטות מחקר
המחקר של תבניות הקשר בין השורשים ונוף העץ או בניסוח אחר מבנה מערכת ההובלה (עצה ושיפה) מתבסס על טכנולוגיות רבות ובהן שיטות מתקדמות ולהלן אציג את חלקן:
א. השיטה נפוצה היא להזריק לעץ צבעים ולצפות בתנועת הנוזלים בעצה והשיפה.
ב. אפשרות אחרת היא להשתמש בסמנים רדיואקטיביים על מנת לעקוב אחר זרם חומרי המזון (נוטריאנטים) ולזהות מסלולים פעילים.
ג. סריקת מיקרו CT ׁסי טיׂ (X-ray microtomography). שיטה זו מספקת תמונות תלת מימדיות ברזולוציה גבוהה של המבנה הפנימי של העץ ומאפשרות לבחון את המערכת הווסקולרית מבלי להזיק לעץ.
ד. דימות תהודה מגנטית (MRI) משמש לשקף את זרם המים בזמן אמת, דבר המאפשר להכיר את הדינמיקה של העברת המים במערכת ההובלה.
ה. פליטות אקוסטיות אולטרא-סוניות (Ultrasonic Acoustic Emissions). בטכניקה זו עוקבים אחר גלי קול הנוצרים על ידי קויטציה (מִיעור, מלשון מערה) הקשורה ליצירת בועות אוויר בעצה דבר המסייע לזהות את מסלול מעבר המים ותגובות לעקת מים. חשוב להעיר שקיימות טכניקות נוספות ולשם הקיצור לא אתאר אותן.
תבניות הולכת מים מהשורשים לנוף
הזרקה של צבעים ותצפית בתנועתם בעץ מצביעה על כך שבעצים בעלי נקבוביות טבעתית(1) (Ring porous) (למשל אלון, ערמון (Castanea) ועוד(2) בעלי צינורות הובלה בקוטר רחב, שורש נתון מחובר בדרך כלל באופן ישיר לקבוצת ענפים מסוימת באותו הצד של העץ. בתבנית זאת השורשים משקפים את המצב של החלק העל קרקעי של העץ אם כי לא במונחים של גודל וצורה אלא בבריאות הכללית. לדוגמה: אם העלים של העץ יוסרו באופן חוזר ונשנה כמה מהשורשים ימותו משום שתוצרי פוטוסינתיזה לא יגיעו אליהם דרך צינורות השיפה (ראו בשרטוט). באותה דרך אם חלק מהשורשים ינזק ניתן יהיה לראות נשירת עלים בחלק המקביל מעל הקרקע. קיימת תבנית בה השורשים של צד אחד מחוברים לנוף של הצד המנוגד. היתרון בתבניות ממודרות אלו הוא האפשרות להתאוששות מנזקים, מחלות או גיזום. כאשר ענף או חלק מהעץ נפגעים ההשפעה עשויה להיות מוגבלת למערכת ההובלה הקשורה באופן ישיר לאזור הפגוע ולאפשר את השיקום בעזרת חלקי העץ האחרים. המידור הזה הוא חלק מאיסטרטגיות העץ להגביל בעיות ולמנוע מהן להתפשט לשאר חלקיו.
למיני עצים אחרים (למשל אדר, שדר (birch) ו – rosewood) אנטומיה שונה ובהם הצבעים מתפזרים בתבניות זיג זג או ספירלה דבר המצביע על כך שהשורשים משרתים את כל הענפים והעלים. מוות או פציעה של שורשי עצים כאלו אינם מובילים למוות שאר חלקי העץ. לפעמים ניתן לעקוב אחר תבנית ההובלה בעזרת בדיקה של הסדקים בגזע שבדרך כלל משקפים תבניות מקבילות ברקמות העציות המסתתרות מתחת לקליפה. למידע על תבניות הובלת המים בין השורשים והעלים יש חשיבות מעשית לגבי הערכת תוצאות טיפול בדשנים, קוטלי חרקים וקוטלי עשבים. בנוסף מידע זה מאפשר לנבא את תוצאות פגיעות חד צדדיות לעצים במהלך עבודות בנייה.
סכום תבניות הולכת המים בצמח
באופן כללי ניתן לחלק את מסלולי הולכת המים והנוטריאנטים בעץ לשתי קבוצות עיקריות המתחלקות אף הן לשני חלקים.
א. מסלולים סקטוריאליים. 1. סקטוריאליות חלקית – בחלק מהעצים, קיימת מידה של סקטוריאליות כאשר ענפים מוזנים במים ונוטריאנטים על ידי שורשים או רקמות הובלה מחלק מוגדר בעץ העשוי להיות מאותו צד או ממקום אחר בעץ ולעיתים אף מחלק השורשים המנוגד לענף. 2. סקטוריאליות מפוזרת – במינים אחרים המים והנוטריאנטים מחולקים במידה "הוגנת" יותר במערכת ההובלה של העץ והמידור בין חלקיה פחות "קפדני".
ב. מסלולים תוך ובין תאיים (Symplastic and Apoplastic). 1. מסלול סימפלסטי. תנועת המים והמומסים היא דרך התאים החיים של העץ. 2. מסלול אפופלסטי. תנועת המים היא דרך דפנות התאים וחללים בין תאיים.
(1) טרכאות גדולות בתחילת עונת הגידול, וטרכאות קטנות יותר או סיבים בלבד בהמשך העונה.
(2) קטלפה (Catalpa), מיש (Celtis), מילה (Fraxinus), Gleditsia, תות (Morus), אלוניים (Quercus), רוביניה (Robinia), אולמוס (Ulmus), תולענה (מהגוני).
מקורות עיקריים:
לעיון נוסף
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
