שכנות: שותפות ובעלות פרטית
מאי טעמא? במחשבה נוספת
תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר
בבא בתרא כז ע"ב
נושא:
תלמידי רבי יוחנן נחלקו בדעת רבם בנושא שכנות, לגבי גזל ולגבי ביכורים. יש דעה שמושג שותפות בשכנות- מקורו בארץ ישראל מימי יהושע בן נון.
שאלות תג"ל:
מהי הסברא במחלוקת רב דימי ורבין באילן הסמוך למיצר ?
הסבר בדרך תג"ל:
רב דימי סובר "אילן הסמוך למיצר בתוך שש עשרה אמה- גזלן הוא ואין מביאין ממנו בכורים". הוא דוגל בעיקרון של בעלות פרטית.
לבעל אילן אסור ששרשיו יינקו משדה שכנו. אין לו שום זכות בשדה שכינו. הוא חייב לכבד את זכות הקנין הבלעדי של בעל השדה.
רבין, לעומתו, סובר "אילן הסמוך למיצר...מביא וקורא, שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ". יהושע בן נון, מראשית ההתיישבות בארץ ישראל העניק ליחסים בין השכנים אופי של שותפות. בעל האילן שותף בשדה שכנו, יכול לשלח שם שרשים ולינוק משדהו. במובן מסוים השדה משועבד לבעל האילן; יש לו רשות על השדה לגבי יניקת שרשי האילן.
גישת השותפות בין שכנים בעצם אומרת שאחד עוזר לשני, נותן שימוש באדמה שלו לטובת צמיחת האילן של שכנו. יסוד לכך- מתחילת הדרך של עם ישראל המתיישב בארץ ישראל, וזוכה לברכה ושפע מאת הקב"ה כמו שנקרא בפרשת ביכורים.
מה אתה חושב?
איפה אתה פוגש בחיים שלך ברכה ושפע מתוך שיתוף הזולת ברכוש שלך?
