מדוע אסור לזרוע על קברים?
הרב דב קדרון
בבא בתרא כז ע"א
תוספות (ד"ה בחטה) כותבים שעיקר היניקה מן הקרקע של זרעים היא מתחתיהם, כלפי מטה.
מטעם זה פסק הגרצ"פ פראנק זצ"ל (שו"ת הר צבי יורה דעה סימן רעט), אשר נשאל האם מותר לנטוע פרחים על הקברים כמו שנהגו הגוים, שאסור לעשות זאת לכתחילה, כי הרי המת והקבר אסורים בהנאה, והפרחים יונקים את כוחם מהם. בנוסף לכך הוא כותב שמכיוון שהוא מנהג גוים אינו ראוי שישראל יעשה כמעשיהם, ויש בזה מעין האיסור של "בחוקותיהם לא תלכו", ולכן אין לעשות כזאת בישראל.
זוהי הסכמת כל הפוסקים, ביניהם: שו"ת מנחת אלעזר (חלק ד' סימן סא) שו"ת בית שערים (חיו"ד סימן תכח), הגר"ע יוסף זצ"ל (שו"ת יביע אומר חלק ג' סימן כד אות י), אשר הביא גם משו"ת מלמד להועיל (סימן קט) שהביא מהג"ר עזריאל הילדסהיימר והג"ר שמשון רפאל הירש, ומהר"ם לעהמאנן ז"ל שאוסרים מכמה טעמים.
וכך כתב גם בעל ילקוט יוסף (ביקור חולים ואבלות סימן יב סעיף ג – ד):
אין נכון לנטוע אילנות או שושנים ופרחים בבית הקברות, ולא יעשה כן בישראל, ולא טוב עשו אלו העושים כן בקברות צבאיים, נטעו נוטעים וחיללו את קדושת המקום, וה' הטוב יכפר בעדם. מה שנהגו בכמה בתי קברות לזרוע דשא ועשבים על גבי הקברות, הוא מנהג עכו"ם, ואין להנהיג כן. ובפרט שבזריעת דשא ועשבים אין בזה משום כבוד למתים, ומה גם שעלולים לפגוע על ידי כך בכבוד המתים לדרוך ולרמוס על גבי הקברים, ולכן אין לשנות מהמנהג, ויש בזה משום לא תסיג גבול ראשונים.
