שכנות - עמדה מורכבת
מאי טעמא? במחשבה נוספת
תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר
בבא בתרא כה ע"ב
נושא:
סוגיתינו נוקטת עמדה מורכבת המשלבת גישה לשכנות כשותפות ואחריות משותפת עם גישה המבוססת על בעלות פרטית וזכות הקנין.
המורכבות באה לידי ביטוי במגוון מקורות, החל במשנה, אחר כך בדברי אמוראים קדומים ומאוחרים, במאמרים ובסיפורים.
שאלות תג"ל:
מהי הסברא במחלוקת חכמים ורבי יוסי במשנתינו?
איך פוסק שמואל? רב כהנא? רב אשי?
מה זה "גירי דיליה"? למה מרחיקים?
הסבר בדרך תג"ל:
שמואל פוסק כרבי יוסי שרואה שכנים כאינדיבידואלים, "זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו". לדעתו, אף אחד לא צריך להתחשב בשכנו.
חכמים סוברים שנוטע אילן צריך להרחיק מבורו של שכנו, מתוך התחשבות בנזק עתידי של שרשי אילנו לבור של שכנו.
יש אחריות כלפי השכן והגבלת בעלות הפרטית של עצמו.
רב כהנא ורב אשי "ממתנים" את הפסק של שמואל כרבי יוסי וסוברים שרבי יוסי מסכים שנזק ישיר אכן חייב להרחיק מן שכנו.
דוגמה לכך היא להרעיד את הרהיטים של השכן. המורכבות היא בכך שדין נזק ישיר מבטא חיוב לגלות אחריות כלפי השכן, ודין נזק עקיף מבטא את הגישה שכל אחד בתוך "שלו".
מה אתה חושב?
במשנה הקודמת (כה.) רבי יוסי הסכים עם החכמים ש"מרחיקים את המשרה מן הירק..."
למה שם רבי יוסי מסכים שצריך להרחיק?