סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

לע"נ סבתנו מלכה טויבע בת הרב יעקב לייב
 

מסחר עם גויים בזמן חגם / הרב עופר לבנת

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה


השבוע בדפי הדף היומי אנו מתחילים ללמוד מסכת עבודה זרה. המשנה הראשונה במסכת קובעת כי שלושה ימים קודם חגם של עובדי עבודה זרה אסור לשאת ולתת אתם. רש"י מסביר כי הטעם לאיסור הוא שאנו חוששים שעובד הכוכבים ביום חגו ילך ויודה לאלוהיו על העסקה שעשה. אמנם, הגמרא (ז עמוד ב) אומרת כי רק בארץ ישראל אסור שלושה ימים קודם חגם, אך בגולה האיסור חל רק ביום אידם.

בעלי התוספות (ב עמוד א ד"ה אסור) כתבו שמדברי רש"י משמע שכל מקח וממכר אסור עם עובדי עבודה זרה ביום חגם, ותמהו שהמנהג הרווח היה לשאת ולתת עימם אפילו ביום חגם. הם כתבו מספר תירוצים ליישב את המנהג.

התירוץ הראשון הוא שאנו חוששים מאיבה שתיגרם אם הגויים יראו שאנו אינם נושאים ונותנים עימהם ביום חגם. אולם, בעלי התוספות דוחים את התירוץ וטוענים כי טעם זה אינו ברור כל כך שהרי ניתן להשתמט מהמשא ומתן בדרכים רבות בלא שהגוי יידע שזה מכוון.

תירוצם השני של התוספות הוא שהגויים המצויים בינינו אינם עובדים עבודה זרה. ובמקום שהם אינם עובדים עבודה זרה לא גזרו חכמים.

תשובה נוספת מביאים התוספות בשם רבינו תם. לדעתו, האיסור לשאת ולתת איתם הוא דווקא למכור להם משהו שהם עלולים להקריב לעבודה זרה שלהם. לכן, בזמן חז"ל היה אסור למכור להם בהמות שכן היה חשש שהגוי יקריב את הבהמה ביום חגו. אך בימינו הגויים אינם רגילים להקריב דברים לעבודה זרה ואין איסור. ואף שהם רגילים לתת ל"כהניהם" כסף, הכסף אינו קרב אלא ניתן להנאתם.
 

סיכום ופסיקה:
המחבר (יורה דעה קמח, יב) מביא את תשובתם השנייה של התוספות שהגויים בימינו אינם מוגדרים כעובדי עבודה זרה. הרמ"א מוסיף את התשובות הנוספות של התוספות, שהם אינם משתמשים בכסף להקרבה, וכן שאנו חוששים לאיבה. 
 

To the article in English

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר