אין חזקה לנזקין
הרב ישי ויצמן, "צדקו יחדיו" - בית מדרש לאיחוד התלמודים
בבא-בתרא כג ע"א
בבבלי אומרים:
"אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אין חזקה לנזקין.
רב מרי אמר: בקוטרא; רב זביד אמר: בבית הכסא."
מדוע אין חזקה לנזקין? הראשונים מסבירים שהטעם הוא אומדן דעתו של הניזק, שאינו מוחל על דברים אלו. לשון הרמב"ם (שכנים יא, ד): "ולמה שנו נזקים אלו משאר נזקין? לפי שאין דעתו של אדם סובלת נזק מאלו, וחזקתו שאינו מוחל, שהיזקן היזק קבוע".
בירושלמי בפרקנו (הלכה ב) מופיעה הלכה זו בסגנון קצת שונה:
"אמר רבי יונתן: המזיק אין לו חזקה.
רבי יהושע אומר: ממחיי רבנן בעשן תדיר." [- חכמים מוחים ולא מאשרים חזקה כאשר מזיק לחבירו בעשן תדיר]
בירושלמי מדובר על המזיק. ואם כן הטעם אינו מפני אומדן דעתו של הניזק.
נראה שההסבר הוא שעניין החזקה הוא אישור וקיום המעשה, וכאשר אדם עושה מעשה של נזק, שמהותו רעה, רבנן לא נותנים למעשה זה קיום וחזקה, וכמו המשך הירושלמי – "ממחיי רבנן בעשן תדיר". רבנן מוחים ולא נותנים תוקף של חזקה.
גם בסוגיא זו, כמו כמה הלכות נוספות שעסקנו בהן, ההלכה לא בנויה רק מבין שניהם, ממציאות של מזיק וניזק, אלא הנהגת בית הדין קובעת מה לא ראוי ומה ראוי. המציאות של ההנהגה הכללית היא שורש ההלכה.
שורש ההבדל כאן הוא כפי הרוח הכללית של התלמודים:
"בארץ ישראל, הרוח הכללי, השופע בנועם והולך ומתפשט, הוא הרודד את הפרטים, הוא המרחיב את ההלכות, הכל מלמעלה למטה. מה שא"כ בחו"ל. רוח כללי קדוש אי אפשר לשאוף באויר טמא ועל אדמה טמאה. אלא כל פרט ופרט מן התורה מעלה איזה ניצוץ, איזו הארה, להתקרב אל רוח א-לקים חיים, השוכן על עמו פה בארץ חיים." (אגרות הראיה, אגרת צו)
בחו"ל – התוכן נבנה מתוך מפגש עם הפרטים. בארץ ישראל – מהכלל אל הפרטים.
