"כותל" בין לוחות לספר תורה

מאי טעמא? במחשבה נוספת

תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר

בבא בתרא יד ע"א עד יד ע"ב
 

נושא:
בסוף פרק ראשון של בבא בתרא יש כמה דפים של "אגדתא". נראה שהם ממשיכים את הדיון על המתח בין הבדלה לחיבור. פרק ראשון של בבא בתרא דן בצד אנושי, שותפים ושכנים. הסוגיה הנוכחית מציגה דגם מעולם הקודש; בין קודש לקודש- מחיצה והבדלה ו/או חיבור. התנאים חולקים על מיקום ספר תורה ביחס ללוחות וביחס לעולם החיצון. רבי מאיר סובר שספר תורה עם לוחות הברית בתוך הארון, ו"כותל" הארון מפריד בינם לבין עולם החיצון. רבי יהודה סובר שספר תורה נמצא מחוץ לארון ו"כותל" מפריד בינו לבין הלוחות.

שאלות תג"ל:
מה מקומה של הסוגיא כאן בבבא בתרא ?
מהי הסברא במחלוקות רבי מאיר ורבי יהודה?
האגדה כאן איננה אמירה היסטורית על מה היה במשכן ובמקדש, כי אם "תלמוד גדול שמביא לידי מעשה". מה ניתן ללמוד מן האגדה לחיינו?

הסבר בדרך תג"ל:
רבי מאיר סובר שבתוך הארון, נוסף ללוחות הברית, שברי הלוחות ושם וכל כינויו- היה ספר תורה. עמודים- בחוץ.
רבי יהודה סובר שבתוך הארון לוחות הברית, שברי לוחות ושם וכינויו ועמודים. ספר תורה - בחוץ.
רבי מאיר סובר שהתורה זו ברית כמו לוחות הברית. היא תורה א-לוהית, נשגבה, נסתרת, טמונה בתוך הארון עם הלוחות ושברי לוחות ושם ה' וכינוייו. ברית זו היא חוקה המכוננת את היחסים בין הקב"ה לעם ישראל, כמו כתובה בנישואין.
רבי יהודה סובר שספר תורה מייצג את הצד של תורה שהיא נגישה לאדם, מזמינה את האדם לקרא אותה , ללמוד אותה ולחיות על פיה. יש "כותל" שמבדיל וחוצץ בין התורה האלוהית לבין ספר התורה מבחוץ, שהוא מתקרב יותר לעולם האנושי.
לסיכום, שני מימדים לתורה- מימד הא-לוהי הנסתר, הנשגב שהוא תשתית לברית.
והמימד הנגיש, הגלוי, הפתוח, המזמין את האדם לקרוא, ללמוד ולחיות על פיה.
נראה שהתלמוד רוצה שנחשוב על יחסים בין שכנים ושותפים ועל מורכבות של הבדלה וחיבור בין אנשים מתוך הקבלה לעולם הרוחני, עולם הקודש. גם שם יש מתח בין הבדלה לבין חיבור ביחס למימדים שונים של קדושה.

מה אתה חושב?
*מה אפשר ללמוד מן ההקבלה בין עולם הקודש לבין עולם החברתי?
*מה העמודים מייצגים?
ראה תוספות ד"ה שבהן עמודים עומדים.
מהי הסברא במחלוקת תנאים על מיקום העמודים?
*התורה שאתה לומד- היא בתוך הארון עם הלוחות? או שהיא בחוץ?