למה אנשים לא שמים לב?

הרב דב קדרון

בבא בתרא יג ע"ב
 

יש מחלוקת בין התנאים האם מותר לכתוב את כל התנ"ך במגילה אחת, או שיש צורך לכתוב את התורה בפני עצמה, ואת הנביאים והכתובים, כל אחד בפני עצמו.

להלכה נפסק (יו"ד רפב,יט) שקדושת ספר תורה גדולה יותר מנביאים וכתובים, ולכן אסור להניח ספרי נביאים וכתובים על גבי ספר תורה, אבל אם כולם נכתבו בספר אחד הדבר מותר, וכך המנהג הפשוט, אולם כותב הברכי יוסף (יורה דעה סימן רפב ס"ק טז):

אבל הרמב"ם היה מונע לכתוב תנ"ך בקובץ אחד, לפי שכאשר קורא בנביאים וכתובים יהיו הנביאים והכתובים למעלה מחמשה חומשי תורה, וכן היה מונע לכתוב התרגום או הפירוש עם התורה בקובץ אחד. כן כתב רבינו אברהם בן הרמב"ם, הובאו דבריו בתחילת ספר מעשה רקח.

הנושא הזה מובא בתור דוגמה, על ידי מחבר הספר אבן שלמה (תוספאה הערות פרק ד) לעניין שגם אם אנשים יודעים אותו, אבל אם אינם שמים לב למעשיהם ואופן התנהגותם, הרי הם נכשלים, ולמרות שידוע הדבר כי אסור להניח ספר נביאים על תורה, בכל זאת נכשלו רבים מבלי לשים לב להצניע ניירותיהם ומכתביהם בתוך הספר שלומדים (גם אותם אשר נזהרו שלא להניח נביאים על תורה) או להניח הנייר על הספר בעת שרוצים לכתוב איזה דבר. או להניח את הראש על הספר לישן, או להניח אצילי ידיהם על הספר, אשר כל זה איסור גמור כמבואר ביו"ד ואו"ח סי' קנ"ד. ורעה עוד מזאת כי יש אשר בעת שלובשים את הטלית מניחים את המצנפת שלהם דווקא על הספר, גם שכל השולחן פנוי ולא ישימו על לב.